בתשובה לנעם טל, 11/08/05 22:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתה מבדיל בין מידע על המוצר לבין התוכן הנלווה לו. לדעתי יש מקום להבדיל בין שני סוגי תוכן נלווה: 1. קשקשת מעצבנת שלא קשורה למוצר. 2. דוגמניות ערומות. סוג התוכן הראשון נועד בד"כ לייחס למוצר כל מיני תכונות שאין לו. למשל הפרסומות העתיקות למנטוס נועדו לייחס ללועסי המסטיק שובבות רעננה. הצופה לא מקבל מפרסומת כזו כל מידע על המוצר וגם לא נהנה מהתוכן הנלווה. לעומת זאת, סוג התוכן השני מתגמל את קהל הקונים: אתם תקנו תפוזינה ואנחנו נקדיש אחוז מסוים מהרווחים לטובת פטמותיהן הרטובות של דוגמניות ג'ינג'יות. בצורה כזו כולם נהנים - הציבור מקבל פורנוגרפיה, החברה מקבלת עלייה במכירות והדוגמנית מקבלת כסף. לחילופין, אם מפריעה לך השפלת מעמד האישה הכרוכה בשימוש בעירום, התגמול יכול להיות מערכון קצר של טל פרידמן. יש הרבה דברים רעים לומר על סוג התוכן הראשון, אך לדעתי סוג התוכן השני הוא די בסדר. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1 ו-2 דומים מאוד בעצם, מבחינת האפקט שהמפרסם רוצה ליצור: שם המותג יזכה לתיוג חיובי במוחו של הצופה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לרוב 2 יהיה הרבה יותר אפקטיבי, לדעתי. 1 עוד איכשהו פונה להגיון - וכמובן שההגיון דוחה זאת לרוב בבוז. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא תמיד. המון פרסומות/ג'ינגלים למוצרים פארא-רפואיים (או אפילו ליוגורט ביו), למשל, מגייסים לקריינות את יעל דן, מגישת "תצפית" לשעבר (לפני כעשרים שנה!). משום מה נדמה להם שהיא נשמעת אמינה יותר כשהיא מדברת על חידקים ידידותיים, רמת ה-PH ודברים כאלה. האם פונים כאן להיגיון או לרגשות ותחושות? לדעתי זה שילוב של שניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על איזה הגיון אתה מדבר? מדובר לרוב (לדעתי) על מסר בעל מעטפת כמו הגיונית, כאשר המסר הוא ריגשי |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר על ה''כמו הגיונית''. לרוב קל מאוד לראות שה''כמו הגיונית'' הוא באמת ''כמו''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |