 |
נושא שמועלה בתקשורת באופן קבוע אמנם מעלה את המוטיבציה של הפוליטיקאים לעשות משהו בנדון, אבל התעסקות אובססיבית יכולה גם להזיק. התעסקות אובססיבית הגורמת ליותר מידי פוליטיקאים לעסוק בעניין, יותר מידי הצגות *שיטחיות* בתקשורת, יותר מידי מקח וממכר, יותר מידי מיסחור, יותר מידי פוליטיקה בין מפלגתית, ויותר מדי אידיאולוגיזציה חסרת תוכן.
הדוגמא הכי טובה שיכולה להיות היא כמובן הנושא המדיני. במשך עשרות שנים של דיונים תקשורתיים, שבקושי מגרדים את השטח, כל הנושא המדיני הפך להיות משהו שכל ילד כבר יש לו דעה בעניין. בכלכלה למשל זה פחות קורה. אנשים שמתבטאים בנושא כלכלה בטלויזיה, הם לרוב אנשים מקצועיים.
כתוצאה מהעיסוק האובססיבי בתקשורת העניין המדיני הפך להיות משהו לא מקצועי, לא מחקרי, לא מדעי, אלא - "אידיאולוגי". המרכאות הן לא במקרה. והתוצאה היא, לדעתי, שבמשך עשרות שנים לא נעשו את הדברים הנכונים.
דווקא נושא שאינו עולה חדשות לבקרים בתוקשורת, מאפשר לקלת את הזמן, לחקור דברים *לעומק*, להגיע למסקנות, ולבצע בשקט מאחורי הקלעים. הבעיה היא שלפוליטיקאים אין מוטיבציה לעסוק בנושא כזה, בדיוק מהסיבה שזה לא מתוקשר. פעמים נדירות יצא לי לשמוע פוליטיקאי אומר, מתוך (מה שנראה לי) תיסכול כנה: "לא משנה מה אני יעשה, משנה מה אני אגיד בטלויזיה".
המשולש הזה, בוחר-פוליטיקאי-תקשורת, יוצר לדעתי את המצב הזה, שהוא לעין ערוך טוב יותר ממה שיש במשטרים אחרים, אך עדיין, רק הרע במעוטו.
בתקופה הקרובה, מאחורי הקלעים של הצגת האקשן הזו, העוסקת באופן אינטנסיבי במלחמות, ומשחקת בה ממשלה רחבה, נתנת ההזדמנות לבצע את הדברים הנכונים בנושאים החברתיים-כלכליים.
בתקופת אוסלו, כשרבים חשבו שהנושא המדיני הולך לרדת מהפרק, התגלעו הקרע ושאר הבעיות החברתיות והכלכליות. אנתיפאדת אל-אקצה, די הצילה את המצב מהבחינה הזו, שוב כל ישראל ערבים זה לזה. עכשיו זה ידוע, ולכן זה מבחינתי המבחן האמיתי של הממשלה הנוכחית. יכולת יש. רצון? נחייה ונראה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש