 |
הפלסטינים הפסיקו להגיב "רק" בלוחמת גרילה לפני שנים. החמא"ס והג'יהאד האיסלאמי התחילו לבצע פיגועי התאבדות סיטוניים נגד אזרחים שמטרתם היא להרוג בכל מחיר בשנות התשעים. הפת"ח, אחרי הפסקה של כמה שנים (טרם אוסלו והאינתיפאדה הראשונה המצב היה אחר), חזרה לעשות את אותו הדבר אחרי שישראל חיסלה את ראאד כרמי ב-2002.
הארגונים הפלסטיניים החילוניים לא ראו לנכון לפגוע באזרחים בעורף ישראל בתקופת אוסלו. האינתיפאדה הנוכחית גרמה להם לעשות זאת. גם התמיכה הנרחבת בפיגועי ההתאבדות לא הייתה קיימת לפני שנת אלפיים - הציבור הפלסטיני היה תמיד אחת מהחברות החילוניית בעולם הערבי. זו שחיקה מוסרית. או אם תרצה, שכתוב המוסר כדי שיתאים לטקטיקה.
הטענה שלך לכשעצמה נכונה - לא רק הצד החלש משכתב את עקרונותיו. עזוב לפני שישים שנה. קח דוגמאות מהיום, מעכשיו. האמריקאים בעיראק. צה"ל "מכה קטנה בכנף" באינתיפדה הנוכחית. כל מלחמה מוציאה את הרע מהאדם, אבל לכך מתלווה הליך ארוך של הבשלת הלגיטימציה. ב-1994 ישראל לא הייתה מעלה על דעתה לחסל את אחמד יאסין, או להטיל פצצה במשקל של טונה על בית מגורים מאוכלס. עשור אחר כך, זו כבר היסטוריה. לאט לאט כללי המוסר שוכתבו, העמדות הפכו ליותר דוגמטיות, האויב הפך ליותר דמוני.
כך בדיוק אירע גם בצד הפלסטיני - קדושת השאהיד הופקעה מהארגונים האסלאמיים גם לחילוניים, רצח ילדים ופעוטות הפך ללגיטימי, שילוב נשים בפיגועי ההתאבדות (קו אדום מבחינת כל ארגון מוסלמי עד לשנים האחרונות, היום אפילו החמא"ס עושה את זה).
שום מערכת מוסרית אינה קשיחה. לא צריך לשבור אותה. לאט לאט, היא מתקפלת.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש