|
הניתוח טוב. יש לי הערה אחת לגבי המשפט המדבר על שחיקת ערכי המוסר בחברה הפלסטינית. אינני חושב שנכון לומר את זה. חלק מהחברה הפלסטינית-ואולי אפילו כולה- עברו ממקום בו ערכי המוסר נשמרים למקום אחר. הם מרגישים במלחמה. במלחמה ערכי המוסר מוקפאים במקרה הטוב ומתאדים במקרה הרע יותר.. אני יכול לנתח לך מלחמות מתקופת יהושע, דרך כמעט כל המלחמות מאז ועד היום. גם אם בתיאוריה המלחמות היו תחומות לגברים ולצבאות- הן שחררו את תאוות הדם והרצח. בגלל זה הנוהג לנוס מאיזור המלחמה לא נולד ב-1948. אין מלחמות בלי זוועות וההבדלים הם רק בעוצמת הזוועות. יש זוועות ספוראדיות ויש זוועות מתוכננות על ידי מפקדי הצבא או הדרגים הפוליטיים. נהוג בעולם להצניע את הזוועות,לרומם את הרגש הלאומי ותחושת האחדות, להלל ולפאר את הגבורה וההקרבה וכו'. אבל אין מלחמות שלא נעשו בהן זוועות. בעניין של הפלסטינאים מאד יועיל לקרוא את ספריו של ז'ורז' פאנון, שאולי יוסיף הסבר לסילוק כל תפיסה מוסרית במאבק נגד האירופאים כולל פגיעה בנשים וילדים. כל זה בנוסף להסבר שעקב העוצמה שלנו לעומת חולשת הפלסטינאים -טרור ההתאבדות היא הדרך היחידה שלהם לנסות ליצור מאזן אסטרטגי.
|
|