|
||||
|
||||
צר לי מאד, אבל הדוד מרדכי החביב מדימונה אינו עומד במישור אחד עם יגאל עמיר או ברוך גולדשטיין. אפילו אם הוא סיפר סיפורי סבתא לסנדיי טיימס. |
|
||||
|
||||
גם יגאל עמיר והד''ר גולדשטיין אינם עומדים במישור אחד. שהרי הסטודנט למשפטים הרג רק אדם אחד ואילו הדוקטור הרג אנשים רבים (אמנם ''רק'' ערבים ובכל זאת בני אדם...) ובאשר לדוד מרדכי, האם אפשר להסיק מדבריך שמעשיו (שהוגדרו ע''י בית משפט ישראלי כבגידה) הם בגדר התנהגות סבירה לאיש שמאל, שהרי אתה מקל ראש בהתנהלותו. |
|
||||
|
||||
מרדכי וענונו סיפר דברים שראה בעבודתו בכור בדימונה. לפחות על פי תפיסת עולמי, יש הבדל תהומי בין שני הרוצחים לבינו. מה גם שזו בגידה מאד לא בגידתית. אודי אדיב ענה על ההגדרה כשנפגש עם סוכני המודיעין הסורי. וואלה, וענונו העביר תרשימי חדרים לעיתונות. על פי ההיסטריה שהלכה סביבו, אפש היה לחשוב שהוא לימד את הפלסטינאים או מדינות אויב כיצד לייצר פצצת אטום. נדמה לי שהרדיפה אחריו עכשיו נובעת מהפחד שהוא ישחזר את ההחטיפה מלב רומא ועוד מעללים מטופשים. אם היו עוזבים אותו אז- הוא היה איש שכוח אל היום וגם התרשימים האיומים שהדליף. אז להשוות אותו ליגאל עמיר וברוך גולדשטיין וגם את הנזקים ? |
|
||||
|
||||
לולא החטיפה סיפורו לא היה מתפרסם בעיתונים, סביר להניח. לא בדיוק האמינו לו. ודאי שאין שום השוואה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |