 |
היום מלאו 60 שנה להטלת הפצצה האטומית על הירושימה. ביום שני, יום השנה להפצצת נגסקי, יגישו האחים העיתונאים איימי ודויד גודמן בקשה לראשי וועדת הפוליצר לבטל את הפרס שניתן לעיתון ניו יורק טיימס ולעיתונאי וויליאם לורנס על כתבותיו על הפצצה האטומית ועל הפצצת הירושימה ונגסקי.
מסתבר שבעוד שלורנס היה כתב עצמאי לכאורה של הני"ט, הוא עבד גם עבור הנשיא טרומן, מזכיר ההגנה סטימסון וגנרל גרובס, ראש פרויקט מנהטן. לורנס גויס למערך התעמולה של המימשל בפגישה סודית בה נכח גם מו"ל העיתון סולצברגר. בעוד לורנס כותב מנשרים לעיתונות בשמם של הנשיא והמזכיר, הוא כתב סדרת מאמרים בשבח הפצצה. הוא יצא נגד הטוענים לנזקים מקרינה רדיואקטיבית, למרות שהצבא ידע על נזקים כאלה וגם לורנס ידע זאת. הוא היה העתונאי היחידי שקיבל מושב באחד המטוסים שיצאו להפציץ את הירושימה וכתבותיו האוהדות והשקריות היו היחידות שאושרו על ידי הצנזורה הצבאית (בעוד שכתבות אחרות של עתונאים שנכחו בשטח, כמו של חתן הפוליצר ג'ורג' וולר, נאסרו לפירסום). הכתבה הראשונה שיצאה מהירושימה פורסמה בלונדון ע"י עיתונאי אוסטרלי שתיאר את מותם המזוויע של פגועי קרינה. בתגובה לורנס פרסם סידרת כתבות האומרת שאין כל נזקים מקרינה רדיואקטיבית.
כתבה בבלטמור סאן:
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש