|
אפשר להתחקות אחר פעולות המח,לדעת שהוא חושב,חולם,משקר,מפנטז ומה לא...
אבל את התחושה הסובייקטיבית חויתית,שם עיקר האינדיבידואליות האנושית,לא יצליחו לעולם להפוך לדבר שמחוץ לאדם.(אולי לזה כיון לייבוביץ כשדיבר על ההפרדה שבפסיכופיסיולוגיה)
נניח שיצליחו למפות את כל הנוירונים האחראים על הטעם לכל גווניו האפשריים.מקסימום ידעו שאני טועם שוקולד,אבל את החויה האישית שלי שבטעימת שוקולד,לא יצליחו מעולם לזהות.ידעו שישנה תחושת הנאה,אבל מהי אותה הנאה,לא יוכלו לדעת.
בעצם יש כאן מיפוי מיכני טכני בלבד,לא מהותי.בכך תישמר לעולם הזהות של כל אדם,גם אם כל נוירון יחובר לאלקטרודה המחוברת למחשב על.מבחינה זו אין הבדל בין פרוטזה לרגל לבין מליון אלקטרודות לתאי המח.
|
|