|
||||
|
||||
ידידי, אתה מדבר על הרומנטיציזם ותו לא. הנאציזם התבסס לא רק על הרגש הרומנטי. מה שייחד אותו מתנועות רומנטיות הוא בדיוק תורת הגזע, הרעיון של ''מרחב המחיה''. תורת הגזע הנאצית אינה רק חלוקת האנושות לגזעים. אילו בכך היה מסתיים העניין, הנאצים לא היו נחשבים לאנשים הנתעבים ביותר בהיסטוריה. הנאצים דיברו על גזעים נאצלים, שלהם מגיע להיות אדונים, גזעים נחותים יותר, שצריכים לשרת את האדונים, וגזעים טפיליים, שצריך להשמיד אותם, שכן הם מזהמים את האנושות. הנקודה האחרונה הזאת, היא שמייחדת את הנאצים מכל התאוריות הפילוסופיות שקדמו להם, ולכן הדגש ששמים על הנושא (זה, והזוועות שהם חוללו בעקבות הרעיון, כמובן). אז כן, אתה לא התכוונת כעלבון. להבא, אני ממליץ לך לדבר בשפה שכולם מבינים, על פי המשמעות המקובלת של מילים, ולא לנהוג כאותו ביצה-על-חומה בסיפורו של לואיס קרול. |
|
||||
|
||||
אני מדבר על רומנטיקה מודרניסטית, שהיא בהכרח גם רציונאלית, מדעית, יהירה ואלימה. זזהו נאצים. להגיד שהנאציזם מתבסס על מרחב המחיה, זה כמו להגיד שהציונות מתבססת על איחוד ירושלים. יש להפריד בין פרקטיקה פוליטית לבין תפיסת העולם. באשר לתיאורית הגזע - שוב, זו הייתה תורה פופולארית בזמנו, והייתה מקובלת על מדענים רבים באירופה וארה"ב. גם אם היום היית קורא ספרים שמפתחים איזו תיאוריה, ומקבל צידוקים מדעיים, סביר להניח שהיית מאמין בה. זה לא אומר עדיין שהציונות מאמינה בגרביטציה, נכון? תורת הגזע, ובעיקר הפירוש שנתנו לה הנאצים, היא רק נגזרת של התורה עצמה, שלא קשורה למדע בכלל. ממתי תיאוריה מדעית היא אידיאולוגיה? תורת הגזע כן מדברת על חלוקה לגזעים. לא כל מי שהאמין בתורת הגזע היה נאצי, משהו שלצערי כבר אמרתי מספר פעמים, ועם זאת אתה עדיין מתעלם ממנו. בתורת הגזע אין שום דבר נאצי. אפילו בתנ"ך מוזכרת החלוקה לעמים נעלים יותר ופחות. המיוחד בפירוש הנאצי, הוא האידיאולוגיה שהם השליכו על התורה. אם אתה מתעקש להשמע כמו ספר תעמולה ישראלי זול, ולטעון שתיאוריה מדעית היא ערכים מטאפיסים, אתה כמובן יכול להמשיך. אם אתה רוצה "להגדיל ראש", ולהסתכל מעבר למה שכתוב בספרי ההסטוריה האלו ("הנאציזם התבסס על שנאה ליהודים, שנאה ליהדות, אנטישמיות, גזענות, גזענות אנטישמית ואנטישמיות גזענית), רצוי שתפסיק לרדד את האידיאולוגיה הזו. |
|
||||
|
||||
אמיר, אתה לא קורא מה שאני כותב. אין לי כוח לחזור על דברים פעמיים. קרא שוב את דברי. אם אתה עדיין חושב שהתגובה שלך רלוונטית, אל תענה יותר. נמאס לי. |
|
||||
|
||||
לי נדמה דווקא שאתה לא קורא את מה שאני כותב, אבל כרצונך. |
|
||||
|
||||
דבר מוזר קורה לטקסטים שלי בדרך אל הפורום. ב"טופס" התגובה השורות נגמרות במקום הראוי, ליד ה"סקרול" השמאלי וכך אני שולחת אותן לדרכן בסייבר ספייס. ושניה אח"כ הן מופיעות על המסך קטועות ומעצבנות. למה זה מגיע לי, ואיך להשתלט על החוצפניות? |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה זה קורה כשלוחצים על ''אשר'' ולפני השיגור לחלל. |
|
||||
|
||||
אם דובי עדיין כאן, אז הוא לא צריך להיות כאן. חצי אחרי חצות! מה אני עושה כאן, זה סיפור אחר - מייד אלך. |
|
||||
|
||||
(קוראים יקרים, מלבד אסתי, שגם היא קוראת יקרה, כמובן, נא להתעלם. אין לי גישה לדוא"ל כרגע, אז נעשה את זה כאן) האפשרות הסבירה ביותר היא שאת מקישה על אנטר בסוף כל שורה שלך. אין צורך לעשות את זה. התוכנה שלנו יודעת לחלק את השורה בצורה האופטימלית בעצמה, על פי אורך השורה האמיתי. אם זו לא הבעיה, האם תוכלי להפנות אותי (בדוא"ל, ל-chiefed@haayal.co.il) לדוגמא של תגובה בעייתית כזו? |
|
||||
|
||||
כן, רון כבר שלח לי דואל בעניין ה''אנטר'' ואני אשתדל שלא להלום במקלדת בחוסר אחריות. בתודה- אסתי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |