בתשובה לעמי, 14/08/01 8:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
סליחה? ואיך בדיוק תסביר את ההפרדה הגזעית בארה"ב? את רדיפות המיעוטים של החמר רוז'? של ברה"מ? את האפליה החוקתית של מדינת ישראל? זה שבגרמניה היו לה יותר אוהדים מבצרפת, לא אומרת שום דבר על שום דבר. באשר לדרכים החילופיות - כל מדינה מאמינה שיש להסיר את הסיכון שעומד בדרכה. גם אפליה תקציבית ומעשי טבח אקראיים באזרחי המדינה הם דרך. ראשית, הרצל היה יותר ראציונאלי מרומנטי. דבר שני, זה לא משנה. הערבים עדיין לא היוו איום באותה תקופה, לכן אין סיבה ממשית לגרשם. וחוץ מזה, זה ספר תעמולה ציוני. מה חשבת שיהיה כתוב שם? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אדבר רק על האפליה החוקתית בישראל: המאבק כאן אינו מבוסס על תורת הגזע ("הערבים נחותים מן היהודים, ולכן מותר לנו לעשות להם מה שבא לנו"), הוא מבוסס על מאבק לאומי על פיסת אדמה. לא הרבה יותר טוב, אבל קצת יותר טוב. ובטח שלא תורת גזע נאציאואידית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר במאבק על ריבונות של גזע (יהודי או ארי), שיכולה לשרוד רק אם החינוך, הכלכלה והבטחון בידיה. אין הבדל מעבר לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבר לדבר 1)כל רדיפות המיעוטים שתיארת לא נבעו מתורת גזע שיטתית כמו בגרמניה הנאצית. פרט לגרמניה הנאצית ולדרום אפריקה, אף מדינה מערבית לא ביססה את יחסי החברה בה על מערכת חוקתית הקובעת מישווה יותר ופחות וקובעת כללי ענישה חריפים על עירוב גזעי. ייתכן שכל ההבדל הוא במימד ההצהרתי, אבל זה הבדל חשוב. לגבי הרצל-אינך חושב שאתה קצת סותר מה שכתבת לגביו בתגובתך הקודמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרום ארה"ב היה איסור על עירוב גזעים, ובישראל הושם עוצר צבאי על ערביי ישראל עד שנת 66, מה שקצת הקשה על זיווג עמם, בעיקר כשלא יהודים לא יכולים לעלות ארצה. ולא, אינני חושב. גם היום יש שמאלנים וימנים רבים שמודים שהיה יכול להיות טוב יותר אם הערבים היו עוזבים את הארץ, אבל לא יעזו להפוך את זה לדוגמה פוליטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שאת תקראו אחד לשני טרחן במקום קשקשן תראו שהרבה יותר קוראים יסכימו אתכם. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |