בתשובה לewilde, 13/08/01 19:47
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ערן לא נעלם אלא שהוא עסוק מאד, ומתנצל על אי יכולתו לתת תשובות. חוצמזה, החל מסופ"ש זה אני באמת נעלם לשלושה שבועות, כך שהאימיילים שנשלחים אלי כל פעם שמישהו מזכיר את שמי יצטברו בתיבת הדואר שלי. תאלצו להתמודד... ולעניין, אתה מניח ששלטון הוא מטרה ולא אמצעי ("החלום הרטוב של ערפאת"), מדוע בעצם? אם מישהו יכול לבצע את המדיניות שלך יותר טוב ממך אז לא עדיף שהוא ישלוט ולא אתה? אני מפנ אותך לדיון (נדמה לי שב"נסיגת האיוולת") בו טענתי שבבחירות 99 ויתר בינימין נתניהו על השלטון למען אהוד ברק. גם אם פרס לא האמיון בחיידר עבד-אל-שעאפי או בחנן עשרווי הרי שעל ידי המשא ומתן איתם הוא יכול *לשנות* את המציאות ולהפוך אותם ל"נציגים הלגיטימיים של העם הפלשתיני". למה לוותר מראש? זה לא נראה *כזה* אבוד כלל וכלל. הרי תכליתו של כל המהלך הזה, שהחל בועידת מדריד (או כבר קודם..) שנהגה על ידי שמיר ובוש (וסביר להניח שגם אחרים) הייתה לנצל את הזדמנות הפז ולנטרל את ערפאת. ופתאום, פרס לא מבין את זה? אשר ל"מאחורי הגב", כאן יש לנו את עדותו של איתן הבר, ראש לשכתו של רבין שנשאל סמוך לחתימת הסכם השלום עם ירדן "מדוע לא שיתפתם את משרד החוץ?" (משרד החוץ היה ממש out of the loop בנושא השלום עם ירדן) והוא ענה "טוב, הם לא שיתפו אותנו באוסלו". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
והבר לא פוליטיקאי(?) וזו כבר סיבה מספיק טובה להעדיף את עדותו על עדויות אחרות? אם יורשה לי - זו בדיוק הנקודה שמטרידה אותי בגישה (אני משתמש ב"גישה" ולא ב"תאוריה", כי בעצם נדמה לי שהדיון העיקרי הוא במטא-תאוריה) שאתה מייצג: הגישה לא כוללת מנגנון לקביעת מהימנותם של מקורות-מידע. זה מאפשר למי שמשתמש בה לפסול באופן שרירותי אמירות של "פוליטיקאי" (מה הוא לא יגיד כדי לקדם את מטרותיו...) אך לקבל אמירות אחרות של "פוליטיקאי". האם כשמדובר ב"לופוליטיקאי" (ונניח כרגע לשאלה באיזה שלב של מחזור-החיים של העסקן הוא הופך לפוליטיקאי) הגישה תמיד מייחסת אמינות מוחלטת לדברים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שיש תכנה כזו!! אתה יכל לשלוח לי את התכנה (רק תשנה את הפרמטר "ערן בילינסקי" ל "ewilde")? ולעניין, טוב, אז את כל התאוריות היפות של פרוייד כמדומני על אגו וסופר-אגו אתה זורק לפח? פרס לא רצה בובה, הוא רצה דיקטטור שישלוט ויסתדר בעצמו *בלי העזרה שלנו*. בגלל זה הוא נתן לו רובים כבר בהתחלה. מישהו חלש, פשוט לא היה שורד. פרס חשב שהניסיון של שמיר לנטרל את ערפת יביא למלחמת הכל בכל. פרס לא האמין שהמנטליות הערבית מתאימה לדמוקרטיה, ולראייה אין דמוקרטיה בשום מקום בכל העולם הערבי. תראה, אנחנו יכלים להמשיך ולהביא טיעונים לכאן ולכאן, בגדול, לא מצאתי משהו באמת תמוהה בהתנהלות של פרס בהתאם לתאוריית סיום הסיכסוך. בוא נעשה רגע סדר. כל התאוריה שלך על אוסלו הומצאה באופן שבו תתאים לתאוריית "הנצחת הסיכסוך". התאוריה שלי הומצאה באופן שבו תתאים לתאוריית "סיום הסיכסוך" (למרות שהיא בהחלט לא נשלפה מהמותן, זה מה שאני חושב שנים רבות). אז בוא נרד מכל מה שקשור להסכמי אוסלו, ונדון על תאוריית הבדלנות. (אגב, יש לך שם תחזיות מיולי 2000: שרון יפרוש וביבי יחזור לראשות הליכוד. לא יהיו בחירות לפני הסדר קבע עם הפלסטינים. המו"מ עם סוריה יתחדש תוך כמה שבועות. אתה מוזמן לנמק. בינתיים דוב דווקא הצליח לחזות את מה שקרה. האמת שגם אני, במאמר שלא פורסם ששלחתי לדובי לפני כשנה, תחת הכותרת "תבניות חוזרות בכאוס") אני מבין שהבדלנות דורשת מצב מלחמה עם ארצות ערב, כדי שיהיה אפשר להיבנות על הרתעה גרעינית. האם מצב מלחמה *קר*, כמו שיש עם סוריה, לא משרת את המטרה? למה צריך גם סיכסוך *חם* (אמנם "בעצימות נמוכה") עם הפלסטינים? אם הבנתי טוב, אז בנוסף, וללא קשר ישיר, מצב מלחמה עוזר לשמור על מחירי נפט גבוהים. זה אנטרס של ארצות ערב, וערפת הוא שליחם בעניין הזה, ומקבל תגמולים. ופה האנטרס של פרס וערפת נפגשים. ושוב אותה שאלה, מדוע מלחמה קרה זה לא מספיק? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |