בתשובה להאייל האלמוני, 26/07/05 18:32
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה לא שקר אלא אמת והאמת נקייה מכל רבב של לכלוך כמו שכל מהותה היא ההגינות הבסיסית והאנושית שלא לדבר על יהודית. נדמה כי חובת ההוכחה להכפשותיך כנגדי – מוטלת עליך, המאשימני על לא עוול בכפי. ------------------ רק למי שאינו יודע קרוא באתי להזכיר מתוך הידיעה למעלה מדבריו של הרב הראשי, יונה מצגר: "אני מגנה בחריפות כל דרך שיש בה איומי אלימות ואפילו מילולית שאחריתה מי ישורנו. אין לעשות שימוש באמצעים דתיים כביכול לצורך הבעת דעות קיצוניות. שימוש באמצעים אלה גורמים לחילול שם שמיים והכפשת ערכי הדת והמוסר היהודיים". ואף נזכרתי לי במאמר סקירה שפורסם ב"הארץ" אודות הצחוק של הפולסא דנורא, כדלהלן: [כותרת] המלאכים ולא החילונים צריכים לפחוד מפולסא דנורא ומגילת השואה מאת שחר אילן, הארץ, 4.5.05 חוקרים חרדים טוענים שפולסא דנורא אינו טקס קבלי, אלא המצאה חרדית ישראלית הפולסא דנורא נתפש בציבור כחמורה בקללות הקבליות. על פי הכללים המתפרסמים בספרים ובתקשורת בדרך כלל, עשרה מקובלים צדיקים מתכנסים בחצות ליל בבית כנסת לאור נרות שחורים, תוקעים בשופרות ואומרים את הקללה. אם הקללה הוטלה על ידי צדיקים ראויים וכנגד מטרה ראויה, ימות האיש בתוך שנה. אם הוטלה על ידי מי שלא היה ראוי או כנגד מי שלא חטא, עלולה הקללה לחזור כבומרנג. בין האנשים שנגדם הוטל הפולסא דנורא או שלפחות איימו להטיל עליהם: ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, ראש הממשלה הנוכחי אריאל שרון, שר הביטחון שאול מופז, ראש העיר ירושלים המנוח גרשון אגרון וראש העיר הנוכחי אורי לופוליאנסקי. ספק אם איש ציבור ישראלי יכול היום להיחשב בכיר באמת בלי שהוטל עליו פולסא דנורא אחד לפחות (בבית כנסת או לפחות בהדלפה לתקשורת). אלא שמאמר שמתפרסם במוסף התורני של העיתון החרדי "משפחה" טוען, שלא היו דברים מעולם. שני כותבי המאמר, הד"ר דב שוורץ מאוניברסיטת בר-אילן והעסקן החרדי משה בלוי, בדקו עם שלושה מקובלים בכירים, וקיבלו את התשובות: "אני לא מכיר", "לא שמעתי על דבר כזה", "אין קללה כזו בתורה". השניים סוקרים את המקומות שבהם מופיע הביטוי פולסא דנורא במקורות ומגלים שבדרך כלל מדובר בעונש שמימי שהטיל אלוהים על מלאכים, לא חרם ולא קללה. בין הפירושים המילוליים שמוצאים לביטוי פולסא דנורא: כדור אש, שוט של אש, מכת אש. שני החוקרים מגיעים למסקנה שה"פולסא דנורא" הנהוג היום אינו אלא גרסה חדשה ומפחידה במיוחד של הטלת חרם, טקס שגם בו יש כיבוי נרות, תקיעה בשופר בבית כנסת ואמירת קללה. חרם ממש לא מפחיד חילונים. בסופו של דבר מה אכפת להם שהחרדים מנדים אותם. את השם "פולסא דנורא" קיבל החרם לאחר קום המדינה. החוקרים לא מפרטים במאמר מי העניק לחרם את שמו החדש. אבל כדי לא למתוח את הקורא נציין, שאת השימוש בקללה בימי ראשית המדינה מקובל לייחס למאבקי דת ירושלמיים, שבהם היה קשור מנהיג נטורי קרתא, עמרם בלוי. לסיכום הם קובעים: "פולסא דנורא הוא לא טקס קבלי, לא משתתפים בו מקובלים, הוא לא נעשה בחצות הלילה כי אם בחצות היום, לא לאחר צום של שלושה ימים, לא לאורם של נרות שחורים, לא קוראים את הטקסט שבע פעמים, לא עומדים דווקא כלפי מזרח". הכותבים בכל מקרה לועגים לחילונים, ש"למרות שאינם מאמינים בבורא עולם ובתורתו, בפולסא דנורא מאמינים גם מאמינים". תבחרו מי אתם מעדיפים להיות. האם זו שאלה של להיות או לא להיות? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הפחד של החילונים, לפחות של המשכילים והמתקדמים שביניהם, איננו מהטקס האידיוטי כשלעצמו, בין אם הוא קבלי או לא. הפחד איננו שהטקס יביא באמת למותו של ראש הממשלה או למותו של מקולל אחר. הפחד הוא שמא יתרמו טקסים כאלה ליצירת אוירה שבעקבותיה יחליט מישהו לזרז את הגאולה ויקיים את מעשה ההמתה במו ידיו, בדומה למה שעשה יגאל עמיר. והפחד ה*זה* - הוא דוקא פחד ריאלי מאוד ואין לך מה ללעוג לו. עובדה. ואם היו עושים את הדבר מקובלים, והיו עושים את הכל בדיוק כמו שצריך - בחצות הלילה, לאחר צום של שלושה ימים, לאור נרות שחורים וכולי - מה היה קורה אז, לדעתך? אגב, כאשר טובלים עשרים משתתפי הטקס במקוה הטהרה, מה הנוהג? כל אחד טובל לחוד או שכולם טובלים ביחד? ואם כולם ביחד - גם שם, במקוה, נהוגים איזה טקסים משותפים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל התשובות לשאלותיך (הכנות?) מופיעות כבר בדיון שהתקיים כאן למטה: |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |