|
המכון לחקר הביטחון הלאומי באוניברסיטת חיפה ערך סקר טלפוני בקרב כ-1,000 מתנחלים (ביחס של 80-20 יו"ש-עזה). להלן כמה מהתוצאות:
40% תומכים בפינוי ישובים מבודדים כדי לשמור על גושי ההתיישבות. 51% סבורים שהגורמים הקיצוניים בימין פוגעים במפעל ההתיישבות. יותר מ-75% מהמתיישבים מאמינים שתוספת פיצויים הייתה מקלה על מלאכתם של המפנים. 12% חושבים כי יצירת "מחתרת יהודית" חדשה שתיאבק נגד התוכנית היא מהלך לגיטימי, ו-3% מכלל המתיישבים הביעו נכונות להצטרף לארגון צבאי עצמאי למלחמה בהתנתקות. 61% אחוז גורסים כי יש להתנגד לכל תוכנית של פינוי יישובים יהודיים (אם כי, כאמור 40% תומכים בפינוי יישובים מבודדים תמורת שמירה על גושי ההתיישבות). 51% סבורים שפקודת פינוי של יישובים יהודיים היא פקודה בלתי חוקית בעליל. 37% חושבים שחיילי הסדיר והמילואים צריכים לסרב לפקודה לפנות יישובים יהודיים. 47% מרגישים ש"כאשר חוק מסוים נמצא בסתירה להלכה או לאמונה דתית איני חש חובה לציית". ל-52% חשובה יותר דעתם של הרבנים בסוגיית ההתיישבות מדעותיהם של מנהיגים פוליטיים נבחרים. יותר מ-75% מהעונים (77% ביו"ש, 88.2% בעזה) מאשרים כי הגדלת הפיצוי למפונים היא אחת הדרכים שיש לנקוט כדי להקל על מימוש התוכנית. 73% גורסים כי יש לאפשר לחיילים ממתנגדי הפינוי שלא ליטול בו חלק, ואילו 77.7% מכלל המתיישבים מאמינים כי יש להעתיק יישובים בשלמותם למקום ההתיישבות החדש.
ככלל, נראה על פי הסקר, כי הדעות בקרב המתיישבים באזור עזה קיצוניות יותר כעת מאשר בקרב המתיישבים ביהודה ושומרון.
אחד מעורכי הסקר, ד"ר דן שיפטן מאוניברסיטת חיפה, אמר ל-Ynet שלדעתו התוצאות מראות כי יש הבדל בין הדימוי הציבורי של המתנחלים לבין המצב בשטח. לדבריו: "מול הטיעונים הפופולאריים על אלימות, ועמידה על סף מרד, אולי זה מפתיע. אבל למי שעוקב אחרי הנתונים האמיתיים מהשטח מזה זמן, אין סיבה לציפיות מהסוג הזה. המצב בשטח שונה מהדימוי הציבורי".
|
|