 |
אני מסכימה איתך בהחלט שתביעות נגד הטרדה מינית הן דרך טובה להרתיע אנשים "מן הישוב", כלומר לא מטורפים שימשיכו בפעלותיהם בכל מקרה, מלהטריד נשים.
אבל יש לי הסתייגות - הייתי מעדיפה שהשינוי יבוא מתוך הבנה אמיתית של גברים את רגשות רוב הנשים בנושא הזה, כי אני עדיין מאמינה ברוב תמימותי שהבנה עדיפה על הרתעה. אם גברים באמת יבינו למה הישענות על כתפה של אשה בלי רצונה, זריקת הערות מתגרות לגבי המראה של האשה ושאר התנהגויות די נפוצות ומטרידות הן אכן מטרידות, הם לא יבואו בתלונות, די בכייניות לדעתי, על "אבדן הרומנטיקה והספונטניות" בחיזור שלהם.איך מגיעים להבנה הזאת ? הלוואי שהייתי יודעת
כל מה שאני יכולה להגיד בתגובה לתלונות על אבדן הפרופורציות שנשמעו פה מכמה משתתפים הוא זה : התחילו איתי לא מעט גברים בחיי. וגם סבלתי פה ושם הטרדות לא נעימות. מעולם לא ערבבתי בין זה לזה, וכך גם בני הזוג שלי - כשהם היו רצויים הם הבינו זאת היטב, ואלה שדחיתי, יכלו להבין את הדחיה שהובהרה להם חד משמעית, תוך ניסיון לא לפגוע ברגשות. אני לא מחשיבה הערות מביכות על ההופעה שלי, או נגיעות "ספונטניות" ולא מוזמנות כ"התחלה", וכך גם רוב הנשים שאני מכירה. אם מישהו רוצה להתחיל איתנו, שיגיד, שיציע (לא הצעות מיניות כמובן), שיהיה נחמד. אני לא מפרשת נגיעות והערות כנחמדות. כלל וכלל לא. לכן, גבר שפונה אלי בצורה כזאת, יזכה במקרה הטוב להתעלמות, ובמקרה הרע יותר, מבחינתו, לשיעור קצר בהליכות ונימוסים. אם אחרי כל זה הוא *עדיין* לא הבין מה הוא עשה רע, אז האיש פשוט אידיוט, וגרוע מזה, הוא מטריד בזדון. כי הסבירו לו בדיוק מה הוא עשה לא בסדר, והוא בחר לחזור על ההתנהגות הזאת.
ובקשר לכל אלה שמתעקשים לראות בהתנהגות כזאת חיזור לגיטימי - יום אחד הם אולי עוד יפגשו את המטומטמת שתסכים איתם. אם לא, הם ימשיכו לזרוק הערות ולשלוח ידיים גם בגיל 50, מאמינים שהם מבצעים חיזור לגיטימי, ועדיין ישאלו את עצמם למה הם לבד...
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש