|
||||
|
||||
המילה "תוכנית" או "אופק מדיני" היא רעה חולה שמעוורת את עינינו, ויכול להיות שגם את עיני שרון עוורה, והייתה אחת הסיבות העיקריות לתכנית ההרס שלו. כתבתי על כך פעם מאמר באייל: "אופק מדיני" אז ועכשיו. אשר לתכנית שלי, אחרי מלחמת השחרור לא הייתה לי "תכנית", כלומר לא חשבתי להחזיר את נהריה עכו ופרוזדור ירושלים לערבים תמורת שלום. ואכן לא היה שלום וגם האזורים האלה נשארו בידיי. אין סיבה לשנות טקטיקות שהוכיחו עצמן כל כך טוב. |
|
||||
|
||||
וכרגיל מתעלמים מעובדות לא נוחות. ערביי 48 קיבלו אזרחות ישראלית איכות חיים טובה יותר, ביטוח לאומי, חינוך, עבודה וכו'. ערביי 67 קיבלו אתה יודע מה. באמת הטקטיקה של 48 הוכיחה את עצמה, למה לא יישמת אותה ב-67 ? יישמת טקטיקה חדשה שנקראת "נמרר להם את החיים עד שהם ילכו מכאן לבד". הסיבה הייתה הבעיה הדמוגרפית. הנה לך סיבה לשנות טקטיקה שהוכיחה את עצמה כ"כ טוב. חבל רק שהחלפת טקטיקה מוצלחת עם טקטיקה כושלת. |
|
||||
|
||||
הטקטיקה של 48 הוכיחה את עצמה קצת. היתה יכולה להוכיח את עצמה יותר. היא היתה פחות מופרכת מזו של 67. אבל היא הקימה לנו חבית אבק שריפה. לא בגלל מתן אזרחות ישראלית, איכות חיים, ביטוח לאומי, חינוך, עבודה וכו'. היא פשוט לא הלכה כל הדרך לשילובם הערבים במדינת ישראל. כשלמדתי באוניברסיטה סיפר אחד המרצים שעם שוך הקרבות מצאה את עצמה מדינת ישראל עם כמב עשרות אלפי ערבים (לפני ההסכם עם עבדללה וצירוף כפרי המשולש). התנהל ויכוח בממסד הישראלי מה עושים עם הערבים. אחד המזרחנים טען שצריך לגרש את כולם. מזרחן אחר טען שצריך לשלב אותם באופן מחלט במדינה. בסוף התקבלה פשרה מפא"יניקית של הממשל הצבאי, הגבלת עבודתם במשרדי ממשלה וכד'. ברור לך מה אני חושב שהיה צריך לעשות. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שכל מה שנעשה אז היה בסדר. קבלת התושבים הערביים כאזרחים שווי זכויות (שגם משוחררים מהחובה לשרת בצבא) הייתה, לדעתי טעות, ולא כך היינו צריכים לכלכל את ענינינו. מצב שבו בביתו של חבר כנסת (דהמשה) תלוייה על הקיר תמונה של אחמד יאסין, והוא עוד מספר לנו זאת בגאווה, הוא מצב אבסורדי שאסור היה להגיע אליו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |