 |
אהובי, יקירי, הפשטנות הזאת עוד תביאנו אל עברי פי פחת (שלא לומר - אל עברי פי תחת, שהרי זהו אתר מכובד).
בשיטה הזאת, תיכף תגיד גם: תפקידם של מנהיגים הוא להנהיג, תפקידם של רבנים הוא לרבנן, תפקידם של זמרים הוא להנעים זמירות ולסלסל סלסולים ותפקידו של הדי.ג'יי ביומולדת של הילד של השכנים הוא לדאוג שגם החשמנית תיהנה, ולא רק הילד והחברים שלו והחברים של החברים שלו (השכנים עצמם, אלה האחראים על הבאתו של הילד לעולם ועל הבאת הדי.ג'יי אל הילד - ברחו מן הבית מבעוד מועד. לחשמנית, שלא כמוהם, לא היה כל כך לאן לברוח, לא מן ההנאה המופלגת שלה עצמה ועוד יותר מזה, רחחחחחחמנא ליצלאאאאאן - לא מן הזעם החובק עולם וקורע שחקים של החשמן על כך שגם הוא נאלץ ליהנות).
- ואז אנה אנו באים ומה יהא עלינו?
ובהתייחס אל דבריה של איה (ורק משום שאינני יכולה לנקד: לא להתבלבל עם איה מדיון 2375): מה תפקידו של שוטה? ובכן, מאחר ופה ושם מסתמן הרושם שהשוטה סובל (או נהנה) לפרקים מאבטלה סמויה (ו/או גלויה), הנני והצעתי לו תפקיד חדש: עליו להבחין בקיומו ובכשרונותיו של סופר המצוי בסביבתו, גם אם הלז עדיין אינו נקרא באופן רשמי - "סופר".
הנה למשל, יש לנו כאן, ממש באתרנו זה, סופר מוכשר ורגיש שאכן התמודד במשך תקופה מסויימת בצורה רצינית ומעוררת כבוד עם נושא רצח רבין, וכן גם עם תיאוריות הקונספירציה המכוערות הטוענות כי רוצחו של רבין הוא הבחור המצויין יגאל עמיר.
למרבה הצער, כמה מן המשתתפים באתר לא אהבו את התמודדותו ורצינותו של הסופר הנ"ל (חלק מהמשתתפים האלה היו אני, אבל באמת נעזוב את הקטנות הללו), התעצבנו עליו והפריעו לו בכל דרך אפשרית במילוי תפקידו ההיסטורי, עד כי חדל למלאו ועבר לנושאים אחרים.
תפקידך המוצע: להבחין בכשרונותיו של סופר מוצנע שכזה, לראות את אור הנגוהות העולה מיצירותיו ולשמור ולהגן על זכותו לחופש דיבור מלא. כך יעלה גם ממך עצמך אור נגוהות, ותהי לבעל זכות חשובה בבניין הארץ ובחיזוקה, אמן כן יהי רצון.
לבקשתה של המשתתפת (החדשה?) איה, אהיה מוכנה להביא מבחר מהתייחסויותיו הרציניות של הסופר הנ"ל לנושא זה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש