בתשובה ליעקב, 23/07/05 22:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1) אז מה שאתה אומר הוא שכל ילד מבין שאם מועמד לראש ממשלה מבטיח משהו, הוא לא מתכוון שהוא יעשה אותו אם יבחר להיות ראש ממשלה. אם זה אכן כך, איזה טענות יש לך כלפי שרון. 2) מה גור הבטיח לבוחריו? הוא היה חלק מרשימת המערך לכנסת, וככזה היה מחוייב לכל ההבטחות של מפלגתו, כמו גם למשמעת סיעתית ולמרכז המפלגה. אם חבר מפלגת העבודה שמצטרף לממשלה עם גנדי, רפול ויובל נאמן זה לא הפיכת עור ב-180 מעלות, אז שוב, מה אתה רוצה משרון, גם הוא לא הפך את עורו. 4) ז"א, צריך לשאול את שרון אם *לדעתו* הוא נשאר נאמן לעקרונותיו. טוב, תשאל אותו (אני יכול לנחש את התשובה לבד). 5) ראה התיחסות נפרדת בהמשך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1) האם מה שאתה אומר זה ששרון עשה כל מאמץ לשמור על יישובי חבל עזה בידינו ולאחר שנכשל הוא נאלץ לוותר. סמיילי, הטענה הזאת שלך מבישת אותך. 2) גור היה נציג העולים. במפלגה גדולה זה אומר שבאופן כללי הוא ייצג מגוון של נושאי חברה וכלכלה שהשד יודע מה הם. הממשלה בה הוא ישב לא עשתה איזשהו צעד דראסטי נגד המצע שלו. אם הממשלה היתה יוצאת לכבוש את עבר הירדן המזרחי על חודו של קולו של אפרים גור, או אפילו אם שמיר היה יוצא במבצע התנחלות נרחב היה לך מה לטעון. אבל כל זה אינו נכון. גור לא היה לשון מאזניים הוא היה הקול ה 62. שמיר לא עשה שום מדיניות שסתרה באופן מובהק את מצע מפלגת העבודה 1. גור הרי תמך בממשלת שמיר קצת לפני כן במסגרת ממשלת האחדות הלאומית ולא נשתנה שום דבר עקרוני מאז. איני אומר שגור או שמיר היו בסדר, אבל אני חושב שחוסר מוכנותך 2 להבדיל בין התנהגותו של שרון לזאת של שמיר וגור מביישת אותך ואת כל השמאל. 4) שוב, אנו מדברים על הבדל בסדרי גודל. ייתכן ששרון חושב שהבריחה מרצועת עזה היא המשך ישיר של הבטחתו שלא לבצע נסיגה חד צדדית ושהוא מתכוון לעקור את ת"א (דין נצרים כדין ת"א). ייתכן שהוא סנילי 3. השאלה היא האם אנו רוצים לנהל דיון רציני או לבלבל במוח. שמיר הבטיח לא לדבר עם אש"ף והלך על הגבול. שרון הבטיח להגן על ההתישבות ולא הלך על שום גבול הוא פשוט שיקר ורימה במצח נחושה. 1 רבין עשה זאת כמה שנים אחר כך. 2 איני מאמין שאינך רואה את ההבדל 3 אחד ההסברים הכי סבירים למעשיו התמוהים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1) לא. אני אומר ששרון שקרן. אני אומר גם ששמיר שקרן. 2) ההבדל בין שרון לגור, ואני כן מכיר בכך, הוא לא במהות המעשה (שניהם לקחו מנדט שניתן להם ונתנו אותו למחנה השני) אלא בגודל: שרון עשה את זה בתור ראש סיעה וראש ממשלה, גור עשה את זה בתור חבר כנסת יחיד בסוף דרכו. אני לא רואה שום הבדל בין השמאל שיושב עם שרון למען קיום הבטחותיו לבוחר, לבין הימין שישב עם גור למען קיום הבטחותיו לבוחר (בזה אני גם לא רואה שום דבר פסול, להפך, אם הם לא היו עושים את זה הם היו מועלים בתפקידם). 4) שמיר לא הלך על הגבול. הוא חצה אותו בגסות. מה שהוא עשה היה דיבור עם אש"פ. כל השאר זה תירוצים. אז לשמיר יש תירוצים (הוא השתמש בטלפון אנושי). אז גם לשרון יש תירוצים. למה זה צריך לעניין אותנו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |