|
||||
|
||||
נדמה לי שהפעם אנחנו באותו צד. אני מסכים עם הביקורת שלך לגבי המשטרה (לפחות בעניין חסימת האוטובוסים) ובהערכה למהלך המחאה (שהיה בסופו של דבר ברובו הגדול בלתי אלים). אני גם מסכים שאחת הבעיות העיקריות של הציבור הזה הוא שאין לו עדיין אלטרנטיבה אמיתית למנהיג הליכוד (ומכאן למועמדו לראשות הממשלה). נתניהו הוא אופורטוניסט פוליטי מהסוג הגרוע ביותר, ולא מהווה שום אלטרנטיבה. נשאלת השאלה, למה אף אחד ממנהיגי "מורדי הליכוד" (או "נאמני הליכוד") לא ממצב את עצמו כמנהיג הבא? האם זה עניין אישיותי או פשוט רצון לשמור על שקט? מה עם עוזי לנדאו? הוא נראה המועמד הטבעי להנהיג את המחנה שלכם. או, לחילופין, אפי איתם (אבל אז הפנים של המחנה אחרות ועלולות לדחות לא מעט חילונים). |
|
||||
|
||||
גם אני מסכימה שהמשטרה לא נהגה כראוי, וכי המחאה התנהלה באופן מרשים. יחד עם זה, יש לי בעיה עם הניסוח הכה נייטרלי שלך, כמו של משקיף ממלכתי. בסופו של דבר, אם ניצה מייצגת במשהו את מחנה הכתומים, הרי מה שהם רוצים הוא הגברה ניכרת של העוולות האיומות שנעשות כבר שנים בשטחים, ובשל אידיאלים מעוותים ומעוררי חלחלה. |
|
||||
|
||||
תבין - אין לי בעייה להתווכח עם ניצה ולמתוח ביקורת על המחאה כאשר היא אינה לגיטמית (חסימות כבישים למשל), אבל רצוי לי להבהיר מתי בעיני המחאה לגיטימית ואף מבורכת. מה שקורה בשטחים הוא אכן בעייה, ועוולה איומה. אנחנו מתקנים אותה לאט, בזה שאנחנו יוצאים משם (לאט מדי לטעמי). אבל אין שום צורך לבטל לשם כך את חופש הביטוי וההתארגנות. חשוב לי למחות, לפני ששרון יבוא לקחת גם אותי. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |