|
||||
|
||||
א. החוק שהצעת קיים, יש להניח. הוא ממש לא חוק שיכול להביא נשים למשא ומתן, למשל. וזה ממש לא משום שהן לא עומדות בקריטריונים. ג. דיברתי על סיטואציות שבהן היו אישה אחת וכמה גברים. לא אמרתי שהאישה הייתה, באופן קבוע, מוצלחת יותר מכל הגברים. אמרתי רק שהיא אף פעם לא הייתה הפחות מוצלחת מכולם. ואין בזה שום דבר מוזר: ברוב המקרים, לאישה שאיננה מאוד מוצלחת יש פחות סיכוי להגיע למקום גברי כלשהו מאשר לגבר בעל אותם כישורים. |
|
||||
|
||||
א. והחוק החדש לא יכול להבטיח הבאתן של נשים מתאימות למשא ומתן. הוא רק מחייב שתהיה אישה. (ואת היתר כבר אמרתי). ב. ומולם יש את המקרים האחרים שבהם רוצים להראות שיש גם אישה, ולכן מכופפים קצת את הקריטריונים. כך או כך ''אף פעם'' נשמע לי קצת קיצוני. |
|
||||
|
||||
א. לפי נוסח החוק, בהחלט נדרש ממנה להיות מתאימה. ב. זו לא סטטיסטיקה, זה הניסיון שלי. |
|
||||
|
||||
עיבל גלעדי, ראש מערך התיאום לעניין הפינוי, אמר בראיון רדיו שהוא בחר להרכיב צוות רב תחומי, כולל אדריכל, היסטוריון, אמן ו...אישה. את שמה של האישה הוא דווקא נתן: דר' עדנה פשר. לפי הגוגל הד"ר פשר שולטת על עסקים הרחבים בתחום הניהול, תחום שנראה רלוונטי מאוד לעניין. גלעדי הואיל אפילו לומר שהיא "מוסיפה מאוד" לצוות. אבל תפקידה המיועד הוא להיות אישה. זה ברור. (את שמות האחרים, אגב, הוא לא אמר). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |