|
||||
|
||||
הגעתי לצעדה ביום שני על מנת להביע הזדהות עם תושבי גוש קטיף(אני מיישוב חילוני), עם אלה שבאמת משלמים את המחיר. הרגשתי כאילו שאני צועדת במצעד החיים, ממש כך! הרגשה של גאווה. למרות כל הקשיים וכל העיכובים, כולנו המשכנו יחד. כולנו למטרה אחת נעלית. נדהמתי מטוב הלב של האנשים, מדבקותם במטרה, מהאמונה שלהם. יצאתי על מנת להזדהות וחזרתי עם חוויות שלא אשכח לעולם. התעצמו בי האידיאולוגיות, האהבה לארץ ישראל ולעם ישראל, האמונה בכוחה של אחדות. לא תארתי לי שכך הדברים, אלו אנשים פשוט מדהימים! אלו האנשים הטובים ביותר במדינה, האיכותיים ביותר, הם מקיימים את התורה באמת ובתמים, עזרה לזולת היא כלל ברזל אצלם. אנשי כפר מימון, אין לי מילים לתאר עד כמה אני גאה שאלו אחי, הם הכניסו לבתיהם, הלינו, הישקו ונענו לכל בקשה של כל דורש, אנשים שהם מעולם לא פגשו. הייתם מאמינים?! לאורך כל המצעד, הרגשת הגאווה השוררת בכולנו...צועדים יחד, עם דגל ישראל מונף בגאווה(באיזה מקום בעולם אפשר לצעוד כך עם דגל ישראל מונף ולשיר בקולי קולות את שיר למעלות ואוהבים את צה"ל?!). אין לי מילים לתאר את ההרגשה, מי שלא היה שם לא ידע לעולם, לא יחווה לעולם, לא ירגיש לעולם... בנוסף, זהו האירוע התקשורתי המסוקר הראשון שאני נמצאת בו ואני יודעת שמעכשיו לא אאמין לאף מילה ממה שאני רואה בחדשות. הדברים פשוט לא היו כך! כשהתעוררתי בבוקר שמעתי בחדשות שמדווחים שלאחר אלימות וטרור נתנו לצועדים להגיע לכפר מימון. זהו שקר מוחלט! לאחר שעיכבו אותנו שעות בנתיבות ולא נתנו לשאר התומכים להגיע, שוב עצרו אותנו בדרך לכפר באמצע הכביש. אף אחד לא זז. כולם נענו לבקשה והתיישבו יחד על הכביש, שרו והתפללו. חיכו שהצבא ירשה את המשך הצעדה. אלו היו רגעים מרגשים, עם ישראל יחד באווחת אחים שכזאת. לעשה, מי שלא היה שם, מי שלא הסתכל להם בעיניים, מי שלא הרגיש איתם לא יבין לעולם. למעשה, כולנו מנותקים מההתנתקות. כולנו צריכים לעצור לרגע, לעזוב לרגע את עצמנו ולחשוב באמת מה עומד לקרות במדינה שלנו, מה עומד לקרות לאלה שבאמת משלמים את המחיר. זהו צעד שישנה את פני המדינה והחברה בישראל, ואומה שלמה שותקת! לא שתיקה כהודיה, פשוט שתיקה! הגיע הזמן שנהיה מעורבים, שיהיה אכפת לנו גם מהאחר, שנראה את הדברים גם מעינייהם של אלה שמשלמים את המחיר. כי מה שלא רואים מלמטה, מקדימה ומאחור בטוח רואים טוב יותר מלמעלה. אז בואו כולנו נפקח את העיניים, נפתח את הלב, נראה ונרגיש את הכל מהזווית הטובה ביותר, האנושית ביותר. בואו נעצור לרגע ורק שלא נתנתק האחד מהשני! יש לנו מדינה אחת, אנחנו אומה אחת, אנחנו עם אחד, אז בואו ונהיה ללב אחד. |
|
||||
|
||||
לא שמעתי חדשות אותו בוקר. האם באמת השתמשו במילים "אלימות וטרור"? |
|
||||
|
||||
''אלימות'' אולי כן. ''טרור'' - ודאי שלא הנ''ל שמעה מהרהורי לבה. |
|
||||
|
||||
איו לנו מדינה אחת, אנחנו לא אומה אחת, אנחנו לא עם אחד: ואני ישמח אם יותר לי להשאר עם הלב שלי. |
|
||||
|
||||
לבריאות. בינתיים אני תקוע עם שניכם ואתם תקועים איתי. תתרגלו. |
|
||||
|
||||
נראה שאיבדת משהו בצעדה. "מצעד החיים" ?! "הם מקיימים את התורה" ?! - מה זה אכפת לך כחילונית? אומר לך, זו רגש הנחיתות שכביכול דתיות יש בה משהו נעלה על חוסר אמונה. שטויות. "אומה שלמה שותקת" ?! עוד פעם הזיות השואה האלה? |
|
||||
|
||||
לה יש הזיות שואה ולשמאלנים מסויימים יש הזיות שואה מהכיוון ההפוך, אפרטהייד וכיו''ב. |
|
||||
|
||||
''אפרטהייד'' איננו הזיות שואה - גם לא שואה וגם לא הזיות. |
|
||||
|
||||
היה כתוב: "הזיות שואה מהכיוון ההפוך ,(*) אפרטהייד". באותה מידה יכלתי לכתוב "שלשמאלנים מסויימים יש הזיות שואה מהכיוון ההפוך, יבלות וכיו"ב". אז, מעוניין/ת להתדיין על אפרטהייד או על הזיות השואה מהכיוון ההפוך? (*) (פסיק- זה הצ'ופצ'יק הקטן שמבדיל בשפה העברית בין 2 יחידות-לאו דווקא קשורות) |
|
||||
|
||||
אכן, איתך הסליחה. וה''אפרטהייד'', לצערי, איננו הזיה. |
|
||||
|
||||
-האם היית מוכנ/ה להתגורר בבית שבו יש 30% משפחות אתיופיות? -האם היית מוכנ/ה שילדייך ילמדו בכיתה שבה יש 15 ילדים אתיופים? |
|
||||
|
||||
כן וכן! יש לך איזושהי בעיה עם אתיופים? האמת שאני חולה עליהם |
|
||||
|
||||
אין לי בעייה עם אתיופים. יש לי בעייה עם ישראלים ותיקים שממלמלים את לחש ה"אפרטהייד" מתי שנוח להם ומתי שלא נוח להם יוציאו את ילדיהם מביה"ס כי יש שם יותר מדי יוצאי אתיופיה. אתה יודע, המצב שבו יש 15 ילדים בכיתה ה/5 (מאתיופיה) זה לא סתם. זה בגלל שיש גזענים שלא מוכנים שיהיו 3 אתיופים בכל כיתה לבנה. |
|
||||
|
||||
אכן אנחנו חברה גזענית אבל אם אתה גזען כלפי ערבים, איך תלין על גזענים אחרים? או שהבעיה שלך היא עם צביעות? |
|
||||
|
||||
ועוד דבר: לידיעתך, האפרטהייד החמור ביותר שסובלים ממנו האתיופים הוא בבתי ספר דתיים וחרדיים. |
|
||||
|
||||
אמת ויציב. גם ההפלייה החמורה ביותר נגד עדות המזרח הייתה (הינה?) בזרם החרדי, חמורה עד כדי כך ששמעתי על אברכים ששמם ואזנה ששינו את שמם לואזאנער. נגד הצביעות אני יוצא. עניין אחר, אני חילוני תושב רמת גן ולא דתי או חרדי כמו שמשתמע מתגובתך. אכן, הסטריאוטיפים אוכלים כל חלקה טובה. |
|
||||
|
||||
אינני יודעת היכן משתמע מתגובתי שאתה דתי/חרדי. דיברתי על הדתיים/חרדים משום שהם מהווים חלק נכבד בימין. |
|
||||
|
||||
אז סליחה על שחשדתי בכשרים. זה לא מפחית מהתיעוב שיש לי כלפי צבועים שצועקים ''גזענות'' אבל חלילה להם מלהתערב בפלבאים. |
|
||||
|
||||
אני מסכימה אתך בעניין הצביעות, אבל חולקת עליך בשאלה איפה היא חזקה יותר. |
|
||||
|
||||
אז לא הסתובבת מספיק במעוזיה העשירים והלבנים. מכל מקום אין לי כוונה להתווכח איתך על איפה יותר רע. מספיק שמכירים בזה. |
|
||||
|
||||
א. מדוע לא? ב. לאתיופים יש אזרחות בארץ. לפלסטינים אין. זה אפרטהייד חמור פי כמה. |
|
||||
|
||||
א. זו מילתך. ב. נכון. יש לך תעודת זהות , אתה אמור להשתייך לעם שנתן לך תעודת זהות, אבל מתייחסים אליך כמו לאשפה ריחנית. זה בהחלט אפרטהייד חמור פי כמה משיש כלפי הפלשתינים, שהם יכולים לפחות להסתמך על איילים אלמונים שיצאו להגנתם. שמע נא, הטיעון של שמירה על אופייה היהודי של המדינה הוא טיעון אפרטהייד בהגדרתו, אינך חושב כך? |
|
||||
|
||||
אני בהחלט סבורה שטיעון של ''שמירה על אופייה היהודי של המדינה'' הוא טיעון אפרטהייד. ואותה איילה אלמונית שיוצאת להגנתם של הפלסטינים גם הייתה אחת הבודדות מאוד הלא אתיופיות בהפגנת האתיופים הגדולה מול הכנסת (בעניין מנות הדם). |
|
||||
|
||||
אשרייך. |
|
||||
|
||||
נגד מה הפגנתם באותה הפגנה בעניין מנות הדם? |
|
||||
|
||||
בגלל האחוז הגבוה של נשאי איידס בין עולי אתיופיה לא היה ניתן להשתמש בדם שלהם בעירויי דם (לעיתים לוקח זמן בין הידבקות לבין התפתחות נוגדנים). מרוב פחד שיואשמו בגזענות, מד"א החליטו שלא יספרו לאתיופים שהם לא יכולים לתרום דם אלא יסמנו את מנות הדם שלהם שהם לא לשימוש, והדם נזרק. כשהדבר נתגלה, מד"א חטפו כפל כפליים. מסקנה: אמור את האמת גם אם היא קשה, וזרוק לכל הרוחות את סיפורי התקינות הפוליטית. למשל: אם ערבים מעורבים פי שניים מיהודים בתאונות דרכים - אמור זאת ואח"כ חפש סיבות. אל תטטא מתחת לשטיח. |
|
||||
|
||||
אכן, "אווחת אחים". או יותר נכון, "אבחת אחים". כגון: "הגדר סביב רצועת עזה נחתכה באבחת אחים אחת". |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה נורא יפה איך שמצעדי הגאווה נוחלים הצלחה מסחררת, אפילו בארץ הקודש. |
|
||||
|
||||
"בואו נעצור לרגע ורק שלא נתנתק האחד מהשני! יש לנו מדינה אחת, אנחנו אומה אחת, אנחנו עם אחד, אז בואו ונהיה ללב אחד" אני מאוד מקווה שתמשיכי עם המילים היפות האלה גם לאחר ההתנתקות (בלי ציניות). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |