|
||||
|
||||
מאה אחוז, אז מה את כן מצפה שאעשה? לדעתי זה דווקא ממש פשוט: מאחר וכל אחד רשאי לעשות בכספו ככל העולה על רוחו, אני לא אוציא את הכסף שלי למטרות מסוימות, אבל אחרים מוזמנים לעשות זאת אם הדבר תואם את עקרונותיהם, וזאת אפילו אם הם חברים שלי. כאשר אני נותן כסף לחבר אני לא מרגיש שאני משתמש בו כצינור, ובטח שלא אחקור אותו או אלך לבלוש אחריו כדי לגלות מה הוא עושה בכסף הזה שפעם היה שלי. מה כל כך מוזר בזה? בעיני זה הדבר הכי טבעי בעולם. תגידי, לא כולם מתנהגים ככה? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |