 |
אני דווקא כן מסכים עם כל מה שכתבת. אם "מערכת אקסיומטית" זו פשוט מערכת שמבוססת על אקסיומות, ואין שום דבר חוץ מזה שמקרב אותה להיות מערכת פורמלית, אז אני קונה.
מצד שני...
עכשיו אני נזכר שדווקא קראתי בזמנו מאמר מ- 1948 שהוא אבן יסוד בפילוסופיה של המדע, של המפל ואופנהיים (למגגלים: Hempel-Oppenheim), שמנסה לפרמל את תהליך ההסבר המדעי: הוא מראה באופן סכמטי איך לבנות שפה פורמלית עבור תיאוריה פיזיקלית ומערך ניסוי, ומעליה אקסיומות וחוקי גזירה. (עכשיו אני עובר לניחוש מושכל של מה הוא הציע) המערכת הפורמלית היא לוגיקה מסדר ראשון, שמוסיפים לה כאקסיומות את האקסיומות של התיאוריה הפיזיקלית, ואת מצב הניסוי ההתחלתי. אמ"ם התיאוריה חוזה נכון את תוצאת הניסוי, אז המצב הסופי שלו יתקבל כמשפט במערכת הפורמלית. מכאן קל להמשיך לצעד הבא: איך קבוצת ניסויים מאוששת או מפריכה (פורמלית!) את התיאוריה.
כאמור, לא טריוויאלי; אני לא בטוח מה היתה המטרה שלו במהלך הזה (במאמר זה לא הובהר). נדמה לי גם שבערך כל תולדות הפילוסופיה של המדע מאז הן ביקורות על המאמר הזה, שגם אם הבנתי אותן אני לא זוכר.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש