בתשובה לדובי קננגיסר, 11/08/01 11:01
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דובי, כשכתבתי חנק כלכלי, לא התכוונתי חנק ברעב וצמא בנוסח המצור על ערים כמתואר במקרא שבו אנשים אוכלים את הפרשותיהם ואת ילדיהם. כוונתי היא לכך שהכלכלה הפלסטינית הולכת לאחור בצעדי ענק ומתקרבת בהדרגה לשיתוק כלכלי, ושטחי הרשות הופכים מהבחינה הזו למחנה פליטים אחד גדול. אכן הפלסטינים מקבלים סיוע ממוסדות האו"ם; קראתי באיזשהו מקום שבפברואר, 4 חודשים אחרי תחילת המלחמה, הצטרפו למעגל נתמכי אונר"א עוד 100,000 פלסטינים. במקום אחר קראתי, בהקשר על הפגיעה בענף תיירות הישראלי, שבפלסטין המצב גרוע פי כמה ותפוסת בתי המלון שם 4%. החקלאות שם התדרדרה, מכיוון שהחקלאות לייצוא לישראל מצרים וירדן כמעט פסקה בגלל הסגרים, וכמו כן יש שם חוסר עצום במים. בכתבת טלוויזיה בערוץ 1 סיפר ערבי-ישראלי על התארגנות בנצרת לשלוח מוצרי מזון לאנשים רעבים ברשות (ישראל מאפשרת כמובן את חלוקת המזון הזו). ורון בן ישי, הפרשן הצבאי של ערוץ 1 ציין בהערת אגב שבגלל המצב הכלכלי הגרוע מצליחים שירותי המודיעין לגייס יותר משת"פים מקרב הפלסטינים וזה תורם באופן משמעותי להצלחת הסיכולים בשבועות האחרונים. בקצרה, לפי קטעי האינפורמציה האלה, אני מבין שהמצב הכלכלי ברשות הוא בכי רע, אבל עדיין אודה למי מקוראי האייל על הפנייה למקור מידע שיתאר את המצב לאשורו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שמעון שלום, הבעייה המרכזית בסיועי אונר"א למיניהם לתושבי השטחים הכבושים מתבטאת בראש ובראשונה שאירגוני סעד מסייעים בעקיפין לריבוי הדמוגראפי המוגבר (5% בשנה) של סך תושבי השטחים. הסיבה למצב אנומאלי זה נעוצה, בין היתר, בעובדה שאין בנמצא, לפחות מאז כיבושי 67, כל קשר בין גודלה של משפחה פלסטינאית לבין יכולתם של מולידיה לפרנסה, משום שאלו מקבלים דרך קבע מזון, ביגוד ושירותים רפואיים כלליים ללא כל קשר למספר הנפשות במשפחה. עליי להדגיש ולהבהיר עצמי מראש, כי אינני מתבטא כנגד הזכות האנושית להבאת וגידול ילדים, אך דומה שהפלסטינאים עברו ושברו בתחום זה כל שיא עולמי אפשרי, והקשר הסמביוטי בין יצירת ילדים ליכולת פרנסתם אינו קיים למעשה בחברה הפלסטינאית מזה כשני דורות. אקט זה אמנם הומאני ונכון, אך מסתבר כי גם אירגון אונר"א וגם אירגונים תומכים ומסייעים אחרים ערים לבעייה זו, לפחות מבחינת התבוננותם בה בעיניים אירופאיות 1. ילדים, נערים ומבוגרים אלו מנוצלים מאוחר יותר בשכר רעב בעבודות שונות ומזדמנות בתוך הקו הירוק, ושלא ברצונם תורמים לתופעת ה'עבדות' הכה נפוצה בכלכלת ישראל - המתיימרת להציג ולקיים סטאנדארט אירופאי. מה הפלא איפוא, כי בתוך משפחה המונה 12 ילדים, המצויים במצב כיבוש וללא כל עתיד השכלתי, מכריזות עיתים לבקרים אמהות פלסטינאיות מיואשות כי 3 ילדים יוקרבו לצורך ה'מהפיכה' והניצחון הפלסטינאי? מה הפלא שמאגר המתאבדים הפוטנציאלים אינו יבש, על רקע ריבוי והתרבות מבהילים אלו? שלך אלכס 1 נושא זה אמנם נחשב כטאבו בקרב האירגונים המסייעים השונים, אך התבטאויותיהם החוזרות ונשנות בדבר הצורך ב'תכנון המשפחה' ממחישות את הדילמה הכללית בה נתונים אירגונים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת מקבלים בלי קשר לגודל המשפחה? איך זה בדיוק מבתצע? בא בנאדם, אומר אני מסכן תעזרו לי ונותנים לו אספקה בסדר גודל מסויים בלי קשר לאם הוא רווק או שיש לו 15 ילדים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרך אגב, אותה בעייה נוצרה כאן עם האוכלוסיה החרדית ב20 השנים האחרונות. הבעייה הולכת ומחמירה עקב חוק משפחות מרובות ילדים שעבר לאחרונה. אבל זו כבר טרגדיה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהוא בוטל או משהו דומה. לא סגור על זה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
%5 זה מוגזם, ביו"ש כ-3.4, ובעזה כ3.9. אין בכך משום שיא עולמי, אלא ממוצע פלוס של המדינות המתפתחות. מדד הפוריות, גם הוא לא הכי גבוהה, אתיופיה,ניגריה,סומליה ותימן עוברות את ה7 ילדים לרחם, ובעזה רק כ 6.5. למרות כל האמור, אין בכך משום נחמה גדולה, שכן קצב הכפלה של כל 18 שנה(!!), הוא בהחלט סקנה קיומית למדינת ישראל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |