בתשובה לאדם קלין, 15/03/00 23:57
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אתיחס רק להערה השלישית - איך אתה יכול להגיד את זה? רק כי יש כמה סוטי מין בעולם, אני צריך לפחד מכל בחורה שאני יוצא איתה, שלא תחליט פתאום להאשים אותי באונס? אם אני, כמעסיק, הייתי צריך להחליט בין העסקת גבר או אישה בעלי כישורים מקבילים, הייתי בוחר ללא ספק בגבר, כדי לחסוך מעצמי את הסיכון בתביעה על הטרדה מינית. המצב הזה הוא אבסורדי, והוא רק מקצין את עצמו כל הזמן. צריכים, ואין לי מושג איך, להגיע להגדרה חוקית אמיתית ואוביקטיבית למושג "הטרדה מינית". ככה - אי אפשר להמשיך. משום כיוון. מלבד זאת, כאשר האפנה הנשית כולה מתבססת על חשיפה אקראית פחות או יותר של איברים, ההטרדה המינית היא אולי לא מוצדקת, אבל צפויה ומתבקשת. ע"ע אלי מקביל, מה הייתן אומרות אם העמית שלכן לעבודה היה מגיע עם מחשוף ישבן למשרד? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
החוק נגד הטרדה מינית נולד מתוך צורך להתמודד עם מקרים רבים של ניצול יחסי מרות לרעה, תוך פגיעה בכבודו של אדם ובחירותו המינית. במידה וחוק זה ימנע ממך או ממעסיקים זכרים אחרים להעסיק אשה, הרי שרתיעתך מתפרשת כחשש קמאי ופרימיטיבי למדי מבוגדניותם של עובדיך. הגורם היחידי שייפגע קשות מכך הוא אתה ודומיך, אשר יסגרו בפניהם את האפשרות לעבוד במחיצתה של מחצית מהאוכלוסיה שהיא ללא ספק מוכשרת ביותר. חמור מכך, הדבר יעמיד אותך בפני תלונה אחרת, בדבר אפליה מינית. אבל ניחא לזוטות מעין אלו. כמה מקומם מצידך להתייחס לצורת הלבוש של נשים! להזכירך, אנחנו נמצאים כעת במילניום השלישי, לא בחשכת ימי הביניים או, לחילופין, בשכונת מאה שערים. מותר לכל אדם להתלבש כראות עיניו! כאשר אשה מתלבשת באופן חושפני ומצודד במיוחד, אין זה אומר כי היא וויתרה על זכותה לבחור מה טוב עבורה. אין כל מניעה לפנות אל אותה אשה, להתחיל איתה - מה שבראש שלך. אך ברגע בו היא מסרבת, אומרת "לא", העניין סגור, הגבול נקבע ואתה אינך מורשה להמשיך! זאת מהות ההטרדה. כאן נקבעים הסייגים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אל תכניסי מילים לפי. לא אמרתי אפילו לרגע שמותר לי לאנוס בחורה רק כי היא לובשת חצאית, ואפילו נדמה לי שאמרתי שאדם רציונלי מסוגל להבין את ההבדל בין לבוש סקסי לבין הזמנה למשגל (בתגובה אחרת לדברייך, אי שם למעלה). קיימת הפרדה בין גברים לנשים גם בעולם המודרני - נשים מתיחסות לעצמן כאל אובייקטים מיניים, ולכן לגברים קשה, שלא במודע, להתיחס אליהן באותה צורה שבה הם מתיחסים לגברים אחרים. האשמה היא לא אצל הגברים, אלא בתפיסה החברתית כולה. איך היית מגיבה, אגב, אם היו אוסרים עלייך להגיע לעבודה עם חצאית, מחשוף או בגדים צמודים (במילים אחרות, כמו רוב עמיתייך הגברים)? ומה אם איזה חבר כנסת היה עולה לנאום כשהוא לבוש בחולצה עם מחשוף? מה קרה, לו אסור להראות את החזה שלו? קל להאשים את כל הגברים, ולהמעיט בערך המונח "הטרדה" ע"י החלתו על כל שטות. אין ספק - הגוף שלך הוא שלך, ומותר לך לקבוע למי מותר לגעת בו ולמי אסור. אבל את מנסה לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלימה - גם ללבוש או לא ללבוש כל מה שאת רוצה, וגם שגברים לא יחשבו עליך כאובייקט מיני. לא ראלי. כל עוד המצב הוא כזה, המושג הטרדה מינית חייב להתייחס רק למגע פיסי או מקרים קיצוניים במיוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוזמן בהחלט לבוא למקום עבודתך כשאתה לבוש במיטב החצאיות, הבגדים הצמודים והחולצות עטורות המחשופים. אין שום חוק האוסר על כך! את האצבע המאשימה בכל הקשור להרגלי הלבוש שלך, עליך להפנות כלפי החברה בכללותה, אשר קובעת הרגלי לבוש מסויימים ושונים לשני המינים. כעת, לעניין לשמו נתכנסנו כאן: כאשר אשה מתלבשת בצורה זו או אחרת, אין זה אומר כי מותר לכל גבר חמום מח זה או אחר להציק לה. אם אותו בחור מטריד אותה, עליה להעיר לו ולומר לו לחדול. זה כל מה שדרוש. מכאן, אסור לו להמשיך. האם אתה טוען כי אשה הלבושה בצורה מפתה היא אובייקט מיני ומכאן - חפץ דומם אשר מונח ברשות הכלל וניתן לעשות בו ככל העולה על הדעת?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באיחור של חודש, תוך ידיעה גמורה שאיחרתי את המועד וכנראה שאף אחד לא יקרא את ההודעה הזו, אגיב רק למען הפרוטוכול - לא, אני לא טוען שמותר לאף אחד לגעת באף אחד אחר בניגוד לרצונו. אני גם לא מצדיק הטרדות מיניות ומקרי אונס. כל מה שאמרתי (בעברית ברורה), הוא שלעולם לא נגיע לשוויון מלא לנשים כל עוד נשים מתיחסות אל עצמן כאל אובייקטים מיניים. אולי מעוטי השכל שבין הגברים לא מסוגלים להבין את ההבדל בין לגעת לבין להסתכל, אבל רובנו כן, למרות מה שאת (כמיצגת של המין שלך בדיון הנוכחי) חושבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, לא רק לשם פרוטוקול, הרשה לי לחזק את ידיך, (ולנסות להעיר את הדיון מרבצו). ראשית, אני מסכים אתך בחלק מהדברים. אני רואה בלבוש דבר שנועד עבור אחרים. הרי יכולנו להסתפק בחליפות נוסח "מסע בין כוכבים" (בהשאלה מג'רי סיינפלד, "איך זה שבעתיד כולם לובשים אותו דבר? מה התכנסנו יום אחד וקבענו, טוב, מהים נלך כולנו בחליפות הטרנינג האלו ונחסוך שעה כל בוקר"). אנו בוחרים להתלבש באופן מגוון, להצניע טפח אחד ולהצניע טפחיים. יותר מזאת, אלא אם כן אנו מביטים במראה איננו רואים כלל את אשר אנו לובשים ולכן טענות הבחירה החופשית של אופן הלבוש לשם סיפוק מצב הרוח קצת מתחסדות לטעמי (כבר ניהלתי את הוויכוח הזה עם ידידה לפני כשנתיים וגם היא התקפלה לבסוף) שנית, מסתבר שלא רק גברים מטרידים מינית. הטרדה מינית היא מאפיין של עמדות שליטה באופן כללי. הקוראים מוזמנים לעיין בספר "חשיפה" של מייקל קרייטון (עכשיו בחנויות הספרים, לרוץ... לרוץ...) איני מכוון לעלילת הספר בלבד אלא לנתונים שמוצגים בו, מייקל קרייטון ידוע בתחקירים המעמיקים שהוא מבצע כהכנה לכתיבת ספריו. מתברר שנשים בעמדות בכירות מטרידות כגברים. איננו שומעים על כך עקב מיעוטן המצער של נשים בעמדות בכירות, אולם עם העלייה בשיעור הנשים במשרות ניהול עולה גם שיעור ההטרדות מצד נשים מנהלות. על דבר אחד איני חולק, תמיד יהיו אותם "מעוטי השכל" שבין הגברים שלא יבינו את ההבדל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם חלף לו חודש, אך ישנם נושאים שנשארים רלוונטיים תקופות ארוכות. זהו אחד מהם בעיני.. ברור מאליו שאינך מצדיק מקרי אונס או הטרדה. קשה להאמין כי אפילו אחד מהמשתתפים בדיון חשים כך. עם זאת, קשה לי להסכים לדרך הצגתך את הדברים, אשר גורמת באופן עקיף להטרדת נשים לקבל לגיטימציה מסויימת. החברה בכללותה, ולא נשים בלבד, היא שרואה בנשים אובייקטים מיניים ולא הרבה מעבר לכך. זוהי עובדה עגומה ואני מאמינה שרבות וטובות מביננו, הנשים, מתנגדות לראיה צרת מוחין זו ופועלות רבות על מנת לשנותה או להחלישה. מכל מקום, אובייקטים מיניים או לא - זכותנו המלאה לומר "לא", בדיוק כמו שזוהי זכותכם כגברים ואותו סירוב מחייב אתכם לחלוטין, בדיוק כמו שסירוב מצידכם יחייב אותנו. כמה פשוט! |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |