|
||||
|
||||
ביסוד ההיסטוריה האנושית קיים אירוע שבו האדם הראשון ונח קיבלו מערכת חוקה ומוסר מבורא העולם. מערכת זו הייתה ידועה מאז ומעולם כחוקה האוניברסלית, והיא נקראת בפי חכמינו ז"ל "שבע מצוות בני נח". מערכת מוסרית זו מהווה ברית בין האלהים וכלל האנושות. היא מחייבת כל יצור אנוש בכללים הבאים: 1. להקים בתי משפט, לשפוט בהם בהתאם לחוקה האלהית ולהבטיח את שלמותה. 2. אסור לקלל את בורא העולם. מאיסור זה משתמע החיוב לכבד את האלהים כסמכות ריבונית על ענייני אנוש. 3. אסור לעבוד עבודה זרה ולהשתתף במנהגים האכזריים המתלווים אליה. 4. אסור לרצוח. איסור זה מיוסד על ההכרה שכל אדם נברא בצלם אלהים ולכן חייו מקודשים; מותר להרוג רק לצורך הגנה עצמית ואסור לאדם להתאבד. 5. אסור לגנוב, לשדוד ולחטוף בני אדם. מאיסור זה משתמע החיוב לכבד את זכויות הפרט והכלל ואת רכושם, לעזור לחלשים ולנזקקים ולתמוך בהם. 6. אסור לקיים יחסי זימה – כל צורה שלא על-פי דרך ראויה. 7. אסור לאכול איבר שהוצא מבהמה בעודה בחיים. ומכאן נובע החיוב לרחם על כל היצורים ולהקל על סבלם. שחיטת בעלי חיים לשם אכילתם הותרה אך ורק באופן שלא יגרום להם צער. ההיסטוריונים גילו שהשפעת שבע מצוות בני נוח משתקפת בבירור בחוק השׁוּמֵרִי, ב"חֻקֵּי חֲמוּרָבִּי" ובחוק החִתִּי. משם התפשטה לשאר החוקים וביניהם לחוק הרומאי הקדום. בכל המערכות הללו החוק נובע ממקור על-טבעי ולא מהחלטות העם. על אף העיוות המסוים שחל בשבע מצוות בני נח, מערכות חוקה אלה כללו עקרונות, כגון: דיני משפטים והענשה, איסור חמור על קללת אלהים והפרת שבועה, עקבות של מונותאיזם (אמונה בא-ל אחד) עתיק, קדושת חיי המשפחה ואיסור רציחה, שוד וגנבה. הצורך בחוקה אוניברסלית, מנקודת ראות יהודית, ברור מאליו. ללא מערכת "הוראות" ברורה, כיצד יֵדע המין האנושי את אמות המידה של טוב ורע? מי יקבע את קו-ההפרדה בין האינטרסים האנוכיים הטבועים באופיו של הפרט לבין אלה המניעים את זולתם? |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |