בתשובה לאלכסנדר מאן, 10/08/01 2:48
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אלכסנדר, האם אין החרדה הזו אקוטית יותר ממה שאתה מנסה לצייר1 דיון 467 מה שמעניין או מעציב (עפ"י נק' ההשקפה) הוא שישעיהו לייבוביץ' ואחרים התנבאו2 מייד לאחר מלחמת ששת הימים שהמדרון החלקלק מוביל לסיטואציה עליה אתה מצביע. הצד השני או המשלים של המטבע היא הנטייה הגוברת והולכת לחפש תרופות קסם מהירות לטיפול בסימפטומים3 במחיר מחקר ומחשבה מעמיקה ארוכת טווח4 על גורמי ושורשי הקונפליקט ועל דרכים לטיפול שורש מכאיב אך מצמית. (אכן מאמרו של מעוז לוקה באנלוגיות שלו בין דרום אפריקה וישראל וצ'כוסלובקיה, אך הסב-טקסט שלו לפחות מצטרף לבליל הקולות שמנסה לראות מעבר להווה המיידי) ----------------------------------------- 1למרות הסתייגותו של ewilde 2האם באמת צריך להיות נביא גדול לראות את השתלשלות הענינים. אני מודה שלא בהכרך זוהי דרך דטרמיניסטית אבל סבירותה, לפחות בדיעבד מעידה על דטרמיניותה. 3דוגמת גדר הקסם שסכנתה היא הנצחת הסכסוך והטינה משני הצדדים תוך התעלמות מכמליון האזרחים (רועי) או הגייס החמישי (שי כהן) הפלסטינים בתחומי הקו הירוק. (וזאת בנוסף להסתייגויות כבדות משקל אחרות) 4מעניין לראות ממשלה שרק שאהיד מתפוצץ גורם לה לשבת ולחשוב (נקודתית) ובין קורבן לקרבן התרדמת המחשבתית נמשכת |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיקון, מאמרו של אורן יפתחאל מתיקון |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |