 |
הצורך ההולך וגובר של קנדה ביבוא של מהגרים, כמו גם הפיכת קנדה ליעד פופולרי להגירה, הביאו ליצירת מאסה קריטית של מהגרים בכל מחוז ומחוז - והמערכת הפוליטית והחברתית נאלצה להתייחס לכך. אי אפשר, כמובן, גם להתעלם מהשינויים הגלובליים שהתרחשו באותן שנים במדינות רבות אחרות ביחס למהגרים. היחודיות של קנדה היא בכך שהטרנד הזה לא זכה לריאקציה ממפלגות ימין קיצוני.
אחד ההסברים שקראתי קושר, שוב, בין ה"מהפכה השקטה" של קוויבק לבין המהלך של הפיכת החברה הקנדית לרב-תרבותית. המהפכה השקטה יצרה את הלאום הקוויבקי - מחברה מסורתית, יחסית שקטה, של אנשים שרואים בעצמם "פרנקו-קנדים" או אפילו "קנדים דוברי צרפתית", הם הפכו לקבוצה לאומית מגובשת שרואה את עצמה כנפרדת מאיזושהי ישות דוברת אנגלית שזכתה לכינוי ROC (יתר קנדה - rest of Canada). הרב-תרבותיות של יתר קנדה מהווה, לפיכך, תגובת נגד של הקנדים לטענה הקוויבקים שיש שני לאומים בקנדה (צרפתי ואנגלי), והם צריכים להיות בעלי מעמד שווה1. הקנדים מנסים לטעון שאין "שני לאומים", ואין יתרון כלשהו ל"לאומים המייסדים", אלא שכל הלאומים שווים בתוך קנדה, וכולם מהווים באופן שווה חלק מהלאום הקנדי. הדחיפה הפדרלית לקידום תרבות לאומית של קבוצות לאום קטנות בתוך קנדה נועדה לסתור את הטענה של קוויבק כאילו יש שתי תרבויות בתוך קנדה, ולכן קוויבק צריכה לקבל "מעמד מיוחד" כמרכז המחוזי של התרבות הצרפתית. התשובה של קנדה דוברת האנגלית, לפיכך, היא שיש הרבה תרבויות בקנדה, ולכן אין סיבה לתת לאחת מהתרבויות מעמד מיוחד על פני חברותיה.
היפה הוא שהמהלך הזה לחלוטין לא השיג את המטרה שלו בקרב הקוויבקיסטים, אבל התודעה של הקנדים מחוץ לקוויבק דווקא השתנתה ללא היכר בעקבותיו.
1 קנדה אינה מכירה בחלוקה ללאומים, אלא בחלוקה לפרובינציות. מכיוון שיש רק פרובינציה דוברת צרפתית אחת ותשע פרובינציות דוברות אנגלית, הקוויבקים טוענים שיש לשנות את מבנה הפדרציה כדי ליצור שיוויון בייצוג הפוליטי בין קוויבק לבין יתר קנדה כגוף אחד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש