|
||||
|
||||
טוב, נשים דעתניות, משכילות ואינטליגנטיות מאוד מופיעות ברבים ממחזותיו של שייקספיר - אפילו יוליה בת ה-14, למשל, או גיבורת "מהומה רבה" (ששכחתי את שמה). לגבי אליזבט ה-1, דוקא אם אינני טועה היא הייתה אישה משכילה מאוד, ובלי ספק אינטליגנטית ביותר. לגבי ההומוסקסואליות, יש הקוראים כך את כל הסונטות של שייקספיר, אבל זה נראה לי עניין של אופנה. בכל אופן, העובדה שכל שחקניו היו גברים, לא ממש שייכת לעניין. בסופו של דבר, זו הייתה המוסכמה התיאטרלית של התקופה. נשים לא שיחקו על במות ציבוריות. ואני לא בטוחה אם שייקספיר התעניין יותר בהיבטים הדרמטיים של מחזותיו. ודאי שהוא כתב דרמות סוחפות, אבל הכניס בהן הרבה מאוד הגיגים פילוסופיים (לא בהכרח שלו, יש להודות - גם חלק מאלה הוא לקח מהיוונים - רק הפליא לנסח אותם). |
|
||||
|
||||
לגבי ההשכלה והאינטלגנציה של המלכה בס, לא תמצאי מי שיחלוק עלייך, אך הם התבטאו בתחומי השפות, הידע הגאוגרפי-היסטורי-תאולוגי, ההבנה הפוליטית-כלכלית, הבעה בכתב ובע"פ. בתחום התרבותי נראה שעניינה היחיד היה בתחום המחולות. נדמה לי שהטענות ששקספיר היה ביסקסואל הן יותר מאשר אופנה. צריך לזכור ששקספיר היה שחקן מקצועי, והומוסקסואליות סמוייה או פעילה באנגליה הפוריטנית לא היתה נדירה ובפרט בתחום התאטרון, גם מפני שכל השחקנים היו גברים. שקספיר הכניס את כל התובנות הפילוסופיות כדי לעגל ולהעשיר את הדמויות שלו. הוא התכוון לרתק ולשעשע את הצופים ולא להטיף להם. (התאטרון באותם ימים שאף לחנך ולהעשיר את צופיו, באותה מידה שמגרשי הכדורגל בימינו מנסים לחנך את קהל האוהדים לחיים ספורטיביים). האם המונולוג של שיילוק, נועד להזכיר לצופיו שגם היהודי הוא בשר ודם? לאור דמותו של שיילוק והשימוש הנדיב במילת הגנאי "יהודי" במחזות בכלל, ספק רב אם זהו המצב. שקספיר פשוט רצה להעשיר את דמותו של שיילוק ולהעניק לשחקן תפקיד "שמן" יותר. מן המחזה "אילוף הסוררת", קשה להסיק מה היא האסכולה החינוכית של המחזאי או מה יחסו לפמיניזם. מה שודאי הוא ש"כוונת המשורר" היתה ליצור עלילה מסובכת ורבת תהפוכות, מרתקת ובעיקר משעשעת. לדעתי, הציר המרכזי של כל התאוריות השקספיריות הוא הניגוד בין הפרובינציאליות והשממה התרבותית בביתו של בעל הקרקעות והסוחר המבוסס מסטרטפורד לבין המחזאי והשחקן הפעיל בתיאטרון הגלוב. אם בנותיו של כוכב כדורגל בישראל היו מתגלות כאינטלקטואליות פמיניסטיות, הדבר בודאי היה מעורר תמיהה. |
|
||||
|
||||
אתה אומר שסביר להניח ששייקספיר היה ביסקסואל, אבל אתה אומר זאת בהנחה שכותב המחזות היה אכן שייקספיר, לא? ואינני סבורה ששייקספיר (המחזאי) ניסה "להטיף" לקהלו, אבל כדי לעבות את דמויותיו הוא לא היה זקוק דווקא לפילוסופיה - וזו בהחלט בולטת אצלו. נראה שזה פשוט עניין אותו. (ואני חייבת להודות שלו הייתי נתקלת בבת של שחקן כדורגל שהיא אינטלקטואלית ופמיניסטית לא הייתי נדהמת במיוחד. אם מדובר בכוכב, הרי ודאי יש לו כסף להקנות לביתו חינוך טוב ביותר. וסביר שהוא גם מעוניין בזה). |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |