בתשובה לברקת, 15/07/05 8:31
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317016
האוקסיטוצין הוא ההורמון הגורם, בין השאר, לכיווץ דפנות הרחם בזמן הלידה. כמו כן יש לו עוד כמה תפקידים חביבים ומעניינים (שכבר דיברנו עליהם, אזא"מ, מאוד מזמן) אצל עכברים ואנשים, ואשר למיילדות הביתיות - אין בי בטחון מוחלט באשר לשאלה באיזו משתי הקבוצות האבולוציוניות הנ"ל יש למנות אותן.

(-:

הפחד מקבלת הפיטוצין והפחד מזריקת האפידורל אכן הולכים במקרים רבים ביחד. מיהן המסות? לא אביא כאן שמות ומספרי טלפון שלהן, אבל נזדמן לי לפגוש אותן יותר משמזדמן ליולדת ישראלית חילונית ממוצעת.

לא קסם אלא רק אוקסיטוצין, אה? נו טוף, והרי -

מסע החיפוש המרתק בעקבות הקסם האבוד:

תגובה 237644, תגובה 237837, תגובה 238250, תגובה 238293, תגובה 238527, תגובה 268751 (ספיקינג אוף תלישות מהמציאות), תגובה 238528 (נא לשים לב לסעיף 15, שורה ראשונה, משפט שני בעניין יום שלישי: הומור בלבד? - או שמא ביטוי נוסף לערגה האישית-אך-כה-אוניברסלית לקסם שיבוא סוף סוף, כי נורא רוצים אותו?), תגובה 238702 (לגבי השורה הראשונה, מותר להגיד - אבל בחיבה! - רק בחיבה! - "בלו-פ-רית! בלו-פ-רית!"?), תגובה 238666.

הולכת. סופ"ש טוב.
בזכות הבטיחות שמספקת מערכת בתי החולים, עם כל ההסתייגויות 317020
נודניקית. את מכריחה אותי לקרוא את כל התגובות שלי מחדש? מה זה, עונש?
ואיפה כתוב שם משהו על היעדר כאב, או הפחתת כאב, בלידה פיזיולוגית לעומת לידה התערבותית?
הולכת! אמרתי שהולכת! לא נותנים לבנאדם ללכת? מדינה דיקטטורית!! 317027
נכון, זה באמת לא כתוב. נדמה לי שגם בספרי וינטו לא כתוב: "אחחחחח, איזה כיף במערב הפרוע, חבל רק שלא הייתי שם אז, ואת הכל כתבתי מדויטשלאנד המשעממת" - זוהי הגדולה המרתקת שביצירה האנושית, בין אם בספרי קרל מאי ובין אם בתגובותייך שלך, חביבתי (באמת) (-: .

טוב, נעזוב. בסך הכל רציתי לומר ליולדות הפוטנציאליות, אם ישנן, בתגובה 316822, שיהיו זהירות. לכל השאר באמת אין טעם לחזור.
מתגובה לתגובה אני מחבבת אותך פחות 317032
ועדיין לא רואה שום קשר בין תגובותייך למציאות.
סוף טוב תינוק טוב 499556
תגובה 499555

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים