|
אני חושבת שעלית על נקודה נכונה בזה שאתה אומר שמדובר בסולידריות גברית וחשש שהנשים יפגעו בה. ראיתי הערב בתכנית מהיום למחר דוקטורית שעשתה מחקר על איך משקף הקולנוע הישראלי את החברה הישראלית והיא דיברה על המרכזיות של החבורה הגברית, החבר'ה, בחברה הישראלית. היא הראתה כמה הזהות הישראלית קשורה להשתייכות לחבורה גברית ואמרה שבסרט של אסי דיין ''אגפא'', רואים את ההתפוררות של החבורה הזו כשנשים חודרות לתוכה. בפאב שמנהלת גילה אלמגור, והמהווה בסרט מיקרוקוסמוס של החברה הישראלית, הגברים מוצגים כאינדיבידואלים תלושים. אולם בסוף הסרט באה הנקמה של החבורה הגברית והיא תובעת את עלבונה בצורת טבח שעורכת קבוצת גברים מצ'ואיסטיים בכל יושבי הפאב. החברה הישראלית החילונית התקדמה קצת בתקופה האחרונה לקראת הכנסת נשים למעגלים גבריים ואפילו הוכיחה בגרות מסויימת במקרה של איציק מרדכי בזה שהוקיעה את קוד ההתנהגות המצ'ואיסטי של החבורה הצבאית הגברית שרואה בנשים אובייקט מיני ולא שותפות אמיתיות, אבל החברה הדתית אפילו לא התחילה לחשוב על צעדים בכיוון של שיתוף שווה של נשים בפעילויות הנחשבות אצלם כנחלתם של ''גברים בלבד''.
|
|