|
||||
|
||||
מרגיש משיכה עזה מאוד אל הכלים השבורים הנותרים בעקבות פיזורו של לוח המונופול והעפת כל כליו - בתים מלונות ושאר נכסים - אל מתחת לארון הגדול ביותר. רגע של שקט משתרר כאשר נשברים הכלים, כשאר גווע הד ניפוצה האחרון של צלחת או קערה ישנה. זהו שקט שאני חומד, זהו שקט שבו אני מתחיל לשמוע. איני יודע אם לקישון היתה עמדה בנוגע לכל אלה, אבל ודאי לי שאת השקט הזה לא אוכל למצוא אצלו. אין לו דבר לספר לי על השקט הזה. אני מביט בתמונתו, נזכר באחדים מספריו, ממלותיו, ומוצא שם רק רעש גדול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |