|
||||
|
||||
יופי של דוגמה הבאת. לא יכולת לדלות משהו מעולמם מלא החדווה של הוירוסים? הטענה הבסיסית: בני אדם כמו שאר היצורים החברתיים מעדיפים לדאוג לקרוביהם - השבט/להקה שלהם. זה מאפיין של התנהגות חברתית - היררכיה של קרבה. אולי זה מסיבות גנטיות אולי תוצאה של חינוך מאד בסיסי, אבל זה ככה. ברור שיש גם דוגמאות לשיתוף פעולה בעולם החי, תלוי באינטרסים. כללית יצורים חברתיים פועלים בלהקות ועדרים, ולא מתוך אחוות כל הזאבים שנבראו בצלם. זה שיש לעיתים יוצאים מהכלל אני יודע. הנה בעם היהודי יש סוג של זברה שמאלנית שמעדיפה לרעות בשדות זרים. (בתגובה הבאה בטח משהו יספר לי על סרט שראה על זברות בערוץ 8) |
|
||||
|
||||
כל לאום בעולם כיום הוא תוצאה של איחוד של כמה שבטים שקודם לכן היו יריבים בדם. כל שפה היא תוצאה של איחוד של מספר דיאלקטים או השתלטות של שפה אחת על שכנותיה. כל מדינה אירופאית (כמעט) היא איחוד של כמה ערי מדינה שהתקיימו בעבר, ואף ניהלו מלחמות ביניהן. קנדה היא איחוד של שני לאומים עם היסטוריה ארוכה של מלחמות ביניהם. בקיצור, אין לך קייס. |
|
||||
|
||||
אם נחזור לעולם החי... הזהות הלאומית דומה סוג של אמבה היכולה לבלוע אמבות אחרות ואפילו להבלע בעצמה או סתם למות. זה לא אומר שאנשים החיים בתוך אותה אמבה, ותוחלת החיים שלהם קצרה הרבה יותר ממנה, אינם חשים שייכות והזדהות עמוקה עם סביבת הקיום שלהם. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |