בתשובה לנעם טל, 29/06/05 23:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ללא קשר לנושא המרכזי של תגובתך, מפריע לי שכל אחד מרשה לעצמו, כאילו היה פסיכולוג, לשפוט את אופיו של אדם רק בגלל שהוא דמות ציבורית. מי שמך להגיד שלרמטכ"ל "יש אינטיליגנציה רגשית השואפת לאפס"? מילא יהיר, אפשר להסיק את זה על סמך תגובותיו בעיתונות. אני חושבת שזה מאוד מעליב, להדביק תואר כזה לאדם שגם אם הוא מפורסם, אתה בקושי מכיר אותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בן אדם שאמר את מה שאמר דן חלוץ על הפצצת איזורי מגורים צפופים מהאוויר - האינטליגנציה הרגשית שלו כבר הפסיקה, לדעתי, לשאוף לאפס: היא מימשה בגדול את שאיפתה זאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היי לונה . נכון זה לא יפה, אבל בלתי נמנע. חשוב להבין את אישיותם של אנשי ציבור בכדי לדעת כיצד להתיחס לדבריהם. ובאשר לאינטיליגנציה רגשית אחדים כבר הקדימו אותי בהוכחה משכנעת שזה כנראה נכון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזו הוכחה משכנעת? ולא, המשפט האומלל שהוא אמר על הפצצת אזורי מגורים לא משכנע אותי. כל פעם שעולה שמו של דן חלוץ, לא משנה איפה ולא משנה מה, חוזרים על ההתבטאות האומללה הזו. אני לא אומרת שזה משפט הומני ואנושי, אבל כל אחד לפעמים אומר דברים שהוא מתחרט עליהם. אז משפט אחד לא משכנע אותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא חושב שהמשפט הזה הוא דוגמא מבורכת לחשיבה צלולה. הזמן להתחבטויות נפש באשר למשימות מסובכות מבחינה מוסרית הוא לפני שהן מתחילות, והדיונים צריכים להערך בצורה מסודרת על הקרקע. באוויר, אחרי שהוחלט להטיל פצצה במקום מסויים והטייס הסכים לכך, אין שום זמן וטעם להרהורים נוגים. "מה אתה מרגיש כשאתה מטיל פצצה על בית" - היו מתפשרים על פחות מ"אני שוקל את הדברים לפי תורת המוסר מאפלטון עד קנט, עובר בזריזות על מגילת העצמאות כדי לקבל השראה, וקורא את הספר האחרון של ביילין כדי לגלות מי אשם בכל זה"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשמעון פרס היתה תקופה שבה בראיונות היה מספר שלפני החלטות חשובות היה הולך להתייעץ עם עמוס עוז אא''ט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה לא נאמר בזמן ההפצצה. הוא נאמר בראיון עיתונאי. בתור שכזה, אני חושב שקשה להגדירו כדוגמא מבורכת לחשיבה צלולה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה נאמר בראיון עיתונאי, של מפקד שהפקודים שלו ספגו ביקורת ציבורית קשה על חוסר המוסריות _שלהם_. חלוץ נשאל מה מרגיש טייס *בעת הטלת הפצצה*. לא לפני, לא אחרי. במזמן ביצוע המשימה. הוא לא נשאל "מה מרגיש טייס אחרי ביצוע הפקודה שקיבל". אז לא שהמשפט הזה היה דוגמא ומופת לרגישות, וכנראה שיש דרכים טובות יותר לגבות את הפקודים שלך ולהעביר להם מסרים מאשר דרך "הארץ", אבל צריך גם לזכור את ההקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אמירת אמת בראיון עיתונאי משולה לקפיצת ראש. המרואיין צריך להבין שהבריכה ריקה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"דוגמא מבורכת לחשיבה צלולה"? - דוגמה צלולה לחשיבה צבועה. יפי הנפש של הימין מבטחים לנו שמפקדי צה"ל חושבים מליון פעמים ועושים כל מה שבידי אדם לעשות כדי למנוע קרבנות חפים מפשע והנה פי הסוס מגלה לנו שקרבנות כאלה לא מפריעים לו לישון. נכון, מדובר על לאחר מעשה, וזה מאפשר לך להיתמם ולשער כי לפני המעשה הוא לא יושן בכלל. אפילו לגבי "לאחר מעשה", נראה שבמסורת היהודית היו כאלו שחלקו עליך - "מעשה ידיי טובעים בים, ואתם אומרים שירה?". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלת הכתב היתה מה הוא מרגיש כשהוא משחרר את הפצצה, ולא אחרי שהתברר שנפגעו גם חפים מפשע. אחרי כל התלבטויות, הדיונים והתכנונים, בזמן ביצוע המשימה אין מקום לרגשנות מזוייפת בנוסח "הריני מוכן ומזומן להטיל פצצה זו כדי לפגוע ברבי מחבלים מדרגה 7 ומעלה בלבד". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי אתה טועה. בזמן ביצוע המשימה יכולים להיאסף נתונים שאמורים לגרום לאדם קצת יותר מוסרי להחליט שלא לבצע, גם בשנייה האחרונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי. זו הסיבה ששולחים טייס ולא טיל מונחה. אבל אם יש איזושהי התלבטות מוסרית בזמן הלחיצה על הכפתור האדום, המערכת נכשלה - מדוע לא חשבתם על הדברים החשובים האלה בנחת, על הקרקע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עדיף? שהמערכת תיחשף בערוותה - או שייהרגו הרבה יותר מדי חפים מפשע? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי יש כאן אי הבנה. אני מניח שהדיונים המתאימים כן נערכו, ושהטייס שאמור להטיל את הפצצה שותף להם (בדרך זו או אחרת); ולכן כשהוא מגיע לרגע הלחיצה על ההדק, כל ההתלבטויות כבר מאחוריו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה טועה. הטייס מקבל את ההנחיה הסופית, ובכל מקרה - הוא יכול אחר כך לראות בשטח משהו שלא ידעו במודיעין המוקדם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב. נניח שהטייס היה שותף לתהליך, מבין את המשימה, מסכים שצריך לבצע אותה, טס מעל למטרה ולא מזהה שום מידע חדש רלוונטי. מה הוא צריך להרגיש במקרה כזה בזמן הלחיצה על הכפתור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המשימה שהוא הסכים לה הייתה להטיל פצצה על רובע מגורים צפוף? איך הוא יכול להרגיש משהו? הרי אין לו האיברים המתאימים להרגיש בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שבימינו לא מטילים פצצות על ''רובע מגורים צפוף'' אלא לכל היותר על ''בניין מגורים צפוף''. (אין לי את האיברים המתאימים להגיב ברצינות להודעה הזו). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המגורים הצפוף נמצא ברובע מגורים צפוף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, הטייס באמת פסיכופט: הוא מטיל פצצה על עיר צפופה! אין לו לב! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או על מדינה צפופה... בעצם כל כדור הארץ נהיה דיי צפוף בשנים האחרונות, אין כבר איפה להטיל פצצות בשקט... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא חייב להיות פסיכופט: הרוע הוא בנאלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך אולי השערה למה החליטו בכל זאת להטיל את הפצצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שהבנתי, הערכת המודיעין הייתה מוטעית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהטייס "הסכים להטיל פצצה על רובע מגורים צפוף", עוד לא ידעו שהערכת המודיעין מוטעית. באותו זמן, למה החליטו לדעתך להטיל את הפצצה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מסוג השאלות שצריך בהחלט לשאול את הצבא. למה, לדעתך, החליטו לירות כדורים חיים על המפגינים הערבים באינתיפאדת אל אקצה באום אל פחם וסביבתה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא חוכמה להתחמק מתשובה אחרי תגובה 313584. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יודע, מעולם לא הבנתי את הנוהג הזה הנפוץ בתקשורת - לשאול שאלות מסוג זה. מה עומד מאחוריה? האם אני אמורה להניח שכל מה שנעשה - נעשה לטובה? או לפחות, שהייתה בו כוונה טובה? שהייתה מאחוריו מחשבה מעמיקה ונכונה, או לפחות נכונה במסגרת מה שידעו באותו רגע? אני מבטיחה לך נאמנה שלא הייתי שם, אינני מכירה את הנפשות הפועלות, ולו זה היה תלוי בי לא היו מטילים את אותה פצצה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא מה שלי חסר בתקשורת זו הסתכלות יותר רחבה. לדעתי, לפני שאת חורצת דינו של מישהו כתת-אדם, את אמורה לפחות לנסות לראות את התמונה השלמה. את לא יכולה לדעת מה היה קורה אם היית שם, כיוון, שכמו שאת בעצמך אומרת, את לא יודעת מה היה שם, ואני רוצה להאמין שמי שכן צריך להחליט מסוגל לחשוב ביותר ביטים משחור / לבן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הראי לי את התמונה השלמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודעת את התמונה השלמה. לכן אני גם לא קוראת לאף אחד בשמות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קראתי את הראיון המקורי איתו, אבל האם אין יסוד להניח שהוא פשוט לא הבין את השאלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. אבל אם כן, מצב הבנתו לא מספיק לתפקיד של שר ביטחון, חוששתני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מה? בניסיון להתחקות אחר המקור לתשובתו זו, היה אפשר לקחת בחשבון גם את האפשרות שהוא פירש את המילה "מרגיש" כאילו היתה "חש". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין "מרגיש" ל"חש"? אם כוונתך שהוא פירש את השאלה כעוסקת בתחושה פיזית בלבד (לדעתי הדו-משמעות קיימת בשתי המילים), אז זה נראה לי בלתי סביר בעליל, ומסוג האי-הבנות שנפתרות יותר מהר ובקלות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |