בתשובה לשוקי שמאל, 30/06/05 2:26
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. (על פי התפישה הצבאית המבחילה) חייל בחופשה הוא עדיין רכוש הצבא. ב. מה ההבדל בדיוק? כתוב להם על המצח? קצת מזכיר לי את ההבחנה של אדם סמית בן "פועל המפעל המקצועי והחרוץ" ל"פועל החווה העצל והנרפה", וחסר משמעות באותה מידה. ואם כבר, אז למה מענישים דוקא את המפקד הממושמע השולט על עצמו במקום החייל הבלתי מרוסן וחסר אחריות אשר נוטה לאיבוד שליטה וגרימת נזק כללי בכלל? ג. אני לא מבין גדול בדרכי הבילוי של עלמות עפרוניות, אבל נענשתי בזכרון משובח שגם בגילי המתקדם לא מוכן לפנות מקום לנוסטלגיה דביקה. אז ככה: 1. כשאני הייתי חייל (בתל אביב עוד היה אז חול ומיפו ראו את הים), יצאנו הביתה פעם בשלושה שבועות. 2. הבילוי הכי מועדף היה לתפוס זיון איכותי בפאב של הקיבוץ, רצוי מתנדבת. 3. כל מי שלא הצליח (שזה היה כולם, פחות או יותר), פשוט רקד ושתה. 4. הרוב השתכרו. 5. חלק גם הקיאו. 6. העיקר לא לחשוב על הסיוט שמחכה לך ביום ראשון. 7. ועוד לא דיברתי על סמים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
א. תגובה 89602 | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |