בתשובה לערן בילינסקי, 29/06/05 9:46
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי זו פעולת חסמב"ה מטופשת, של אדם טיפש שלא מבין את מהות המאבק. אבל נראה לי שהנחת היסוד שלך: "שהשב"כ עוסק במניעה ולא בהשחרה," קצת תמימה מידי. אחרי אבישי רביב, ההשבעות של ארגון "איל", וה"פולסא דנורא" המגוחכים, אני כבר לא מניחה הנחות כאלה. סתם אנקדוטה אישית- כיון שמספר הטלפון שלי פורסם כאחראית צומת, התקשרו אלי כמה אנשים בעניין. אני משוכנעת שביניהם היו גם סוכני שב"כ. זה כמובן בסדר ולגיטימי, והתייחסתי לכולם יפה. אבל אחד מהם, שהיה הכי חשוד בעיני (מכל מיני סיבות), התקשר היום, אמר שהוא ארגן איזה עשרה אנשים, ושאל לאן לבוא ומה להביא, כשעניתי לו שירד לצומת הקרוב, ויביא סרטים כתומים, הוא ניסה לדחוף "מה עם מקלות? או משהו יותר רציני?" כמובן שהסברתי לו בסבלנות שאנחנו בשום אופן לא אלימים וכו' וכו', תוך שאני אומרת לעצמי שהמקצועיות של ה"חברים" מתדרדרת והולכת. מה יותר קל מלהכפיש על ידי פעולה כזאת, אנונימית, שסוחבת את התקשורת מלהתעסק בחסימות העממיות, גורמת לכל המתנגדים לתכנית לגנות ולתנצל וגם לכעס אצל המאזין התמים? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
גם המתפרעים שעליהם ניתן לקרוא כאן הם פרובוקציה של השב"כ? או שהמקצועיות של ה"חברים" כבר הפכה לחובבנות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בדיוק ההבדל החשוב והמשמעותי. הפעולות של אבישי רביב היו בדיוק זה: מניעה על ידי משיכת הגורמים הקיצוניים אליו על ידי פעולות מזוהות. מה שנקרא "להכות בדשא כדי להוציא את הנחשים". כל אחד ידע מי זה אבישי רביב, גם לפני שהתברר שהוא "שמפנייה", ותפקידו היה למשוך אליו את כל אותם גורמים ששירותי הביטחון חששו מפניהם. לאור העובדה שמידע על פעולות המשטרה צה"ל והשב"כ דולף דרך קבע לידי מתנגדי ההתנתקות, במיוחד לקיצונים שבהם, הרי שלא סביר בעיני שפעולות השחרה לא היו מתגלות חיש קל ומתפוצצות בתקשורת (ודברים כאלו מתפוצצים בתקשורת חיש קל, גם עם אתרוגים ומינים אחרים), לכן אני דוחה את הרמיזות שעולות כאן פעם אחר פעם (שהשב"כ כמובן לא יכול ממש להתגונן מפניהם, לך תוכיח שאין לך אחות) ומקבל את הגרסה שמדובר בפעולות של קיצונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועוד קצת, מהתקשורת העוינת, למי שעדיין חושב שהשב"כ הוא זה שמפזר מסמרים: http://www.nrg.co.il/online/1/ART/952/260.html | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אסור לשכתב את ההסטוריה. הפעולות של אבישי רביב, היו רחוקות מאוד מ"הכאה על הדשא והוצאת הנחשים". הוא הקים ארגון, שהיה הכי קיצוני בימין, וסחף אחריו רק נערים צעירים רודפי "אקשן", שבלעדיו לא היו חולמים לעשות את מה שהם עשו אתו. הוא לא "משך" אותם, אלא הוא "יצר" אותם. אני לא שמעתי על שום "דג שמן" שנעצר בגלל אבישי רביב. הנחש היחיד שהוא הצליח להוציא מהדשא, היה יגאל עמיר, אבל שם, הפלא ופלא, כל התחכום לא עזר, ויגאל עמיר לא נעצר, וביצע את זממו (בכפוף לכך שמה שמספרים לנו בנושא באמת נכון). אני גם לא מסכימה ש"כל אחד ידע מי זה אבישי רביב". גילויו כסוכן שב"כ הכה את כולם בתדהמה. בעיקר תדהמה על כך שהשב"כ מסוגל להשתיל סוכן פרובוקטור, ולא רק סוכן שאוסף מידע (שבזמנו, כשעוד האמנו בשב"כ, היה גם יכול לזכות לשיתוף פעולה מצד רוב האנשים) לגבי דליפת המידע, נראה לי שיש לך הגזמה פרועה. פעולת השחרה כזאת הרי לא מערבת גדודים של אנשים, מספיק שניים: אחד שייתן פקודה, ואחד שיבצע אותה. האמירה "לך תוכיח שאין לך אחות" מתקיימת באותה מידה, ואפילו יותר, גם כלפי מתנגדי ההתנתקות, לא רק כלפי השב"כ. מכל מקום, נראה לי שתסכים איתי שבנתונים הקיימים אנחנו לא יכולים לדעת מי באמת עשה את זה. ההערכה הטובה ביותר שאני יכולה לחשוב עליה בעניין, היא לבחון למי זה הועיל. נראה לי שסביר יותר שמי שזה הועיל לו בצע את המעשה, מאשר מי שזה הזיק לו. נראה לי שאין ספק שזה הזיק לנאבקים נגד ההתנתקות, והועיל לשב"כ ולמשטרה, בקרב על דעת הקהל. המסקנה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אף אחד לא משכתב את ההיסטוריה. "כל אחד ידע מי זה אבישי רביב" משמע כל אחד (אני לפחות) ידע כבר בשנת 1993 שאבישי רביב מזוהה כאיש ימין קיצוני משמע פעילותו לא נעשתה בהחבא, בניגוד לפעילות ש"ביצע" השב"כ אמש כפי שנרמז כאן. כל שאר מה שכתבת אינו רלוונטי לעניין. פעולת השחרה מחייבת מישהו שיורה עליה, מישהו שיבצע אותה, מישהו שישיג את החומרים לביצוע ועוד ועוד ועוד. דבר כזה היה דולף מזמן. האמירה "לך תוכיח שאין לך אחות" לגבי הפעילים האקטיבים נגד ההתנתקות נמחקה מבחינתי לאור הכתבה במעריב NRG לעיל. גילגולי העיניים האלו כבר לא קונים אותי. בנתונים הקיימים שבהם אנשים חוסמים כבישים למרות שידוע להם שהדבר מעורר עליהם את חמת הרחוב, כמעט ואין לי ספק מי באמת עשה מה. המסקנה ברורה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אנשים חוסמים כבישים למרות שידוע להם שהדבר מעורר עליהם את חמת הרחוב" - רציתי רק להעיר שלדעתי מה שקורה הוא: א. הם מעוררים את חמתם של המעטים הנתקעים בדרכים. ב. הם משכנעים לא מעטים לעבור למחנה מתנגדי ההתנתקות. המדובר בקבוצה די גדולה של מה שקרוי ביידיש "נוך שלאפרס". אלה המזדנבים תמיד בעקבות מי שנראה להם חזק יותר (ראה הירידה בסקרים של התמיכה בהתנתקות). ג. מה שהכי חשוב להם לדעתי הוא שהם מעבירים את תמיכתם והערצתם של המוני מתנגדי ההתנתקות מן המנהיגות המתונה אל הגורמים הקיצוניים (קרי אליהם). אך לא לעולם חוסן. נדמה לי שבטווח הארוך (הרבה אחרי שפסטיבל ההתנתקות ישכך) הם ישלמו את המחיר בעוינות די נרחבת ועמוקה כלפיהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"המנהיגות המתונה"? למי בדיוק הכוונה - לדניאלה וייס, הרוצח פנחס ולרשטיין, הטרוריסט אליצור סגל, אליקים העצני ואחרים? הבעיה היא שקיבלנו את המשחק של המתנחלים שמציגים את מועצת ישע כמתונה, כשבעצם המועצה הזו היא שמזגזגת בין המתונים לבין בריוני הגבעות והכהניסטים למיניהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה שאבישי רביב פעל ב"גלוי" לא אומר שהשב"כ לא יודע לפעול בחושך. ההשחרה הזאת לא כל כך מורכבת (האם התפרסמו תמונות של מכוניות מפונצ'רות? או של האנשים שניצלו בנס מהנינג'ות והשמן?). ולימין אין מקורות מידע כל כך טובים (אני אגלה בסוד כמוס שבימין די שלומיאלים בכל הנוגע לארגון, סודות וכו'. אם יוצא לנו משהו, זה מראה שיש ניסים גם בזמן הזה. רוב האפקט נובע מכך שיש המון אנשים שזה נורא כואב להם) לגבי המסמרים של חוסמי הכבישים, יש הבדל ענק בין נינג'ות שמפוזרות בחשאי בכביש מהיר, לבין מסמרים שתוקעים בעת חסימה גלויה, בה המכוניות לא נוסעות. היו כמה וכמה כבישים שנחסמו במהלך החודשים האחרונים, כמה מכוניות התפנצ'רו בעקבותיהם? כמה תאונות מסכנות חיים התרחשו? (אני לא מתייחסת לסכנה משרשראות או לומים של נהגים מעוצבנים) אם תרצה, אסביר לך בפירוט למה אני חושבת שחסימות הכבישים משרתות את האינטרסים שלי. אני חייבת להעיר שאחד הדברים שמדהימים אותי כל פעם מחדש זה עד כמה החברה שלנו "אספסופית". מספיק שהכומר/ המואזין ידבר על המצות והדם, והאספסוף מתחיל את ה"עליהום". יש כל כך הרבה שנאה כבושה כלפי ציבור מסויים, שנתפס כאיום, שמספיק שמישהו, עם אנטרס לשחרר את הנצרה, יוציא דבר שטות מופרך מפיו, וכבר התמונה בנויה, והמסקנה בלתי נמנעת, ואויבי העם כבר מוקעים. מזל שבימינו, (בינתיים), זה בעיקר בטוקבקים ומאמרים מתלהמים, ולא במעשה. הניפוח של ה"לינץ"', הפצוע "אנוש"- שכבר למחרת התלוצץ עם חבריו מחוץ למיטתו, ההתעלמות מכך שהנער החביב הזה זרק קודם לכן אבנים במיומנות רבה על הנערים היהודים, כוון בצורה שקופה ובוטה, ליצירת רגשי כעס ורוגז על אנשים שמפריעים לשלטון. ההתמסרות חסרת הביקורת של כל התקשורת לשלטון, והאוטומטיות של תגובות ההמון המיידיות, כאשר ה"המון" מורכב גם מאנשים חושבים ורציניים, מעלה בי מחשבות קשות על טיב האדם ותפקיד השלטון. בשביל האיזון אביא כמה לינקים אחרים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב ובקצרה: פוזת "הקוזק הנגזל" ו"אנחנו שלומיאלים" הזו לא עושה עלי רושם רב. במערכת הביטחון בכלל ובשב"כ בפרט משרתים לא מעט אנשים המזדהים עם הימין הפוליטי בישראל (מהיכרותי עם עובדים במפעלים בטחוניים התרשמותי היא שרובם נוטים ימינה). פתאום אותם אנשים שמרוצצים את גולגלתו של מחבל בקו 300 כי אסור שמחבל יצא חי מפיגוע מוכנים להשחיר את הימין המתנחלי בישראל (שחלקם אף נמנה עליו)? לאור כל זה אני פשוט לא קונה את זה שניתן להשחיר בלי שזה ידלוף. Clear and simple. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משהו נשמט לך בנתונים. השב"כ *כבר* השחיר את הימין המתנחלי (והימין בכלל). אבישי רביב היה פרובוקטור פר אקסלנס. אפילו עכשיו, יותר מעשר שנים לאחר שנחשף, עדיין יש "שו שו" גדול לגבי פועלו, ואת מי ומה בדיוק הוא עזר לעצור. החשד הכבד שלי הוא שהוא באמת לא עשה שום דבר בכיוון. זה פשוט לא היה התפקיד שלו. מלבד זאת, אם השב"כ כל כך ימני אז איך זה שכל ראשיו מתברגים דווקא בשמאל? היחיד, שהוא בכיר משמעותי, שהגיע לימין הוא גדעון עזרא, וגם הוא לא ממש תומך מתנחלים. אתה גם מגזים לגבי כמה קשה ומה צריך לעשות כדי להשחיר את ציבור המתנחלים. העתונות לא ממש תחקור, ולא תברר שום דבר בעניין, כל עוד זה מתאים להם מבחינה אידיאולוגית. כך שמספיקה עבודה חובבנית של אדם או שניים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה יותר קל מלהכפיש על ידי פעולה כזאת, אנונימית, שסוחבת את התקשורת מלהתעסק בחסימות העממיות, גורמת לכל המתנגדים לתכנית לגנות ולתנצל וגם לכעס אצל המאזין התמים?" כמובן. הנה עוד פרובוקציה של השב"כ- נסיון לינץ' של מתנחלים בפלסטיני פצוע " הוא ערבי תהרגו אותו". כל זאת בזמן שאותם מתנחלים הקימו עוד מאחז לא חוקי בשטח פלסטיני. אבל כן, אנחנו יודעים. הייתה כאן הגנה עצמית, פרובוקציה של השב"כ, המתנחלים הם שומרי חוק וזה בטח תרגיל שמאלני של יוסי ביילין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קירשנבאום: אתה פגאני; המרואיין: אתה הומו הצמד המלכותי של ערוץ 10 לא היסס אף פעם להתעמת עם מרואיינים. היום הקרקס הגיע לשיא חדש: קירשנבאום האשים את אביו של החשוד בלינץ' במואסי ב"פגאניות" וזה בתגובה כינה אותו "הומו". לונדון: "רגע, לא בטוח שהבנתי, זה כינוי גנאי?" יש וידאו: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהייתה פה פעם איזו איילת שהייתה מוחה גם על השימוש במילה ''פגאני'' ככינוי גנאי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היותו של מושג כלשהו כינוי גנאי, הוא במוחם של המכנה והמכונה. אני מניח שתאורו של בחור צעיר כ"גברי" יתפס על ידו (ועל ידי האומר) כמחמאה, בעוד שאותו כנוי בדיוק אם יופנה לאחותו התאומה, עלול להחשב כמעליב. שיוכו של אדם לקבוצה אליה אינו משתייך, בעיקר כאשר היא נתפסת (על ידו ו/או על ידי המשייך) שנחותה מקבוצת ההתייחסות האמיתית שלו, אמור לרוב להיות כינוי גנאי. דיסוננס בין המכנה למכונה עשוי להוציא את העוקץ מהעלבון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היה משפט על זה פעם: שמעון(?) אמסלם תבע את עיתון "העיר" על כך שהכתיר כתבה על מצעד ספורטאים הומוסקסואלים בכותרת "אמסלם לא לבד". זה היה עוד בתקופה שקריאות בנוגע לנטיות המיניות של אמסלם היו נפוצות ביד-אליהו (בעצם, זה היה כשלמישהו מהאוהדים בארץ היה אכפת מכדורסל ישראלי, שזה די מזמן). "העיר" טען ש-"הומו" הוא לא כינוי גנאי, ובערכאה הראשונה תביעת הדיבה אכן נדחתה. אמסלם ערער, וזכה בערעור, בדיוק בשל אותו טיעון שהעלת כאן - השופטת (נראה לי שזו היתה שופטת) נתנה דוגמה בה רב יעלב מהכינוי "נוצרי" ואשה מהכינוי "מזוקנת", למרות ששניהם אינם כינויי גנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זכור. זכורה גם קביעת בג"ץ משנות ה-70 (ראלף האלינגר נגד רשות השידור, בתביעה למנוע את שידור הפרק על היקים בסידרה עמוד האש) ש"יקה" אינו כינוי גנאי, ואולי אף להיפך - כינוי של כבוד. (מבלי להתייחס לתוספת). ____ מזכיר קצת את הבדיחה על הילד שחוזר הביתה בדמעות: "פאפי, אני לא רוצה ללכת יותר לבית זפר" - אפל למה הנזי? לא טוב לך בבית זפר? - הילטים מעליפים אותי, הם קוראים לי יקה פוץ. - נו, לא צריך להעלף. קוראים לנו יקה כי פאנו מגרמניה. - פסדר, יקה כי פאנו מגרמניה, אפל למה פוץ? - פוץ כי פאנו לארץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר להשאיר את הסיפור הזה בלי הפואנטה: כמה שבועות לאחר ש"העיר" נקנס (בסכום של 100,000 שקלים כמדומני) הופיעה בו כתבה על שחקני כדורגל שטרם מצאו קבוצה לעונה הבאה. אחד השחקנים האלה היה אמסלם, לא ההוא מהכדורסל אלא כדורגלן, ונחשו מה היתה הכותרת של הכתבה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''אמסלם לא לבד''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |