 |
בהקשר של יחסי מדינה-לאום אני מכיר שני סוגים:
1) מדינת לאום , כמו גרמניה שבה תושב הוא מי שנולד כזה או זורם בעורקיו דם כזה. גרמניה מנהלת מדיניות זהה לחוק השבות הישראלי וקולטת מהגרים בעלי זהות גרמנית מחבל הוולגה הרוסי, רומניה וכדומה ,לעומת מספר מועט ביותר של מהגרים מסיבות הומניטריות.
2) מדינת הגירה בדומה לאוסטרליה וארה"ב שמקבלת מהגרים לפי ספי קבלה ללא קשר דתי/גזעי.
נסכים שמדינת ישראל קמה כמודל 1, והסיבה העיקרית להקמתה (בעת הקמתה) היא רצון של אומות העולם שהיא תהיה מדינה כזו.
טיעון פירוק המדינה, הוא כמובן, הליכה על דרך האבסורד.
אני מסכים עמך שאומות העולם לא יתערבו בענייני ישראל באם לקלוט או לא לקלוט יהודים דתיים. מה שגם די בטוח שאם היינו אוסרים לחלוטין איחוד משפחות בין ערביי ישראל לערביי השטחים, זה כן היה מגיע לדיון בין לאומי.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש