|
כשמדברים על הפרטה העובדים נקרעים בין שתי קצוות. הרווח האישי מול ההפסד המיקצועי.
ברוב המקרים, בצד הכספי, ההפרטה לא פוגעת ישירות ברוב העובדים. רובם יוצאים אפילו די בסדר. הסדרי פרישה נוחים וכד'.
ההפסד הוא מקצועי. חלק לא מוצאים עבודה ונשארים ''נכים'' לצמיתות. חלק מוצאים עבודה אבל עדיין סובלים מנכות. לא כלכלית, אלא מקצועית. אף אחד, גם אם הוא חבר הסתדרות לוחמני, לא רוצה לראות את מפעל חייו נהרס. את משק המים הופך לקטסטרופה או את משק החשמל סובל מהפסקות כרוניות.
אם יש מישהו שאולי מזלזל בחברה, זה דווקא המנכ''ל המוצנח או ראש מחלקת כח אדם שהגיע לגוב שני אחרי שירות צבאי מפואר ועם פנסיה לא פחות מפוערת.
זה שהפועלים לובשים צווארונים כחולים לא הופך אותם לנחותים והגריז על הידיים לא הופך את נשמתם למלוכלכת.
|
|