|
||||
|
||||
לשיטתך אתה כנראה צודק. לשיטתי לא. המשמעות של הציונות בעיני היא הקמת בית קולקטיבי שמורכב מהרבה בתים פרטיים של אחיי לתנועת הציונות על חורבות הבית הקולקטיבי וגם לא מעט בתים פרטיים, של ערביי ארץ ישראל. אני לא חושב שיש משמעות אחרת לציונות. (מבלי להניח שהערבים מטומטמים כל כך כמו שיוסי ביילין כנראה חושב). אני רואה איך מוסדות המדינה שלי ובראשם בג''צ מחריבים בשיטטיות את הבסיס לקיומי הקולקטיבי בכך שהם מקעקעים את יסודותיו. אני חושב על בגידת האינטלקטואלים היהודים אותו ''אוסף מטומטמים'' שעיניהם טחו מלראות ולהבין מה קורה תחת אפם ערב מלחמת העולם השניה ומה היו התוצאות. כן, אני בהחלט משווה בין אז והיום, כי ההיסטוריה שלנו מוכיחה בעיקר שלמושג ''בית'' בתודעה של העם היהודי אין כל כך משמעות קולקטיבית. עזה היא משל להמשך, והוכחה לכך שיהודי נודד הוא יותר משם עממי לשתיל שאוהב הרבה מים. מכאן שעזה אינה שונה משהגליל יהיה בעוד שני עשורים כשבתך תהיה בת עשרים ושמונה, והשיר החביב יזכה לגרסה מחודשת. במועד הזה תוכל להערכתי לחצות את ישראל מצד לצד במהלך השמעה בודדת של השיר. כל זה אינו עומד בסתירה לצורך בביצוע שינויים טריטוריאלים אלא בעיקר לדרך. |
|
||||
|
||||
לגבי המשפט- ''אני רואה איך מוסדות המדינה שלי ובראשם בג''צ מחריבים בשיטטיות את הבסיס לקיומי הקולקטיבי בכך שהם מקעקעים את יסודותיו. אני חושב על בגידת האינטלקטואלים היהודים אותו ''אוסף מטומטמים'' שעיניהם טחו מלראות ולהבין מה קורה תחת אפם ערב מלחמת העולם השניה ומה היו התוצאות. כן, אני בהחלט משווה בין אז והיום, כי ההיסטוריה שלנו מוכיחה בעיקר שלמושג ''בית'' בתודעה של העם היהודי אין כל כך משמעות קולקטיבית.'' אגב, לא נראה שאני חולק עלייך, להיפך. |
|
||||
|
||||
אני חושב שתארתי בקיצור ובפשטות את תחושותי לגבי התנהלות הגורם הדומיננטי ביותר בעם היהודי - היא מדינת ישראל. לגבי הפתרון (אם בכלל) אין לי יומרות. אני חש שבניגוד לססמאות, המכנה המשותף שלנו (בעלי האזרחות הישראלית) קטן מאד ואולי זה שורש הבעיה. לזה תוסיף מנה גדושה של נהיליזם, קדושה, צביעות, בוטות, קוצר רוח, אפטיות, שחיתות בחוגי שלטון והרי לך "ישראל 2005" ועל הכל מנצח החזיר מחוות החיות. אי אפשר לצפות מאנשים לוותר על כ"כ הרבה ערכים שחשובים להם בכדי ליצור מכנה משותף ישראלי, שנעשה צר מאד. נכון, כולנו נגד תאונות דרכים, קרינה מאנטנות סלולריות,ובעד מציאת תרופה לאיידס ולסרטן אבל זה לא הופך אותנו לעם. שום דבר לא נראה לי מגוחח יותר מהביטוי "הלא אחים אנחנו" (רצוי בחיתוך הדיבור של אברום בורג בליווי גילגול העיניים המתבקש). האמת היה חלום יפה (של הרצל ושות') אבל כל מחנה הלך בדרכו. כעת עומדים לבעוט למחנה המשקיענים חזק בביצים ונורא מתרגזים מזה שהם כבר לא בקטע של "אחים" אלא "שכנים" ועוד מצפים מהם ללכת ישר אחרי הטיפול. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |