 |
ראשית הייתי רוצה להביע את שביעות רצוני מחילופי הזהות שלך מאיילת ח"ן לוחמנית לאיילת חן זכה וטהורה… א. במקור המאמר נועד לאנשים דתיים, כך אני מציג בפניהם את העמדה שצריכה להיות להם בסוגיה זו – להציג את הדברים מהממד המוסרי. לכן בטעות לא השמטתי את כל הפתיח. המאמר אמור להתחיל במילה "רוני". צודקת. ב. מדובר על האנושות כולה. ג. 1. הדרישה לוותר על ירושלים אינה מוסרית, משום שהיא מבקשת לאבד את המקום של אותו חלק בחברה שנועד לבנות את החיים הפנימיים. 2. אין לנו שום חפץ בחברה של 100% גברים. רוצים אנו בחברה עם 50% נשים ו- 50% גברים, כל מין עם תכונותיו הנפלאות. דבר זה "ממין העניין" משום שיש לפנינו אידיאליזם ולא אגואיזם. ירושלים היא שיא האידיאליזם. עיר הקודש והמקדש היא היא עיר השלום, עיר האנושות כולה, לב המדינה ולב כל האידיאלים. האידיאליסט מוכן למסור נפשו על ירושלים, שבה כלולים כל האידיאלים. ד. באשר ל"ברוך שלא עשני אשה" – הגבר מודה לקב"ה על החלק הנפלא של כיבוש ופעולה בעולם החיצוני, שבו מקום האשה קטן. האשה לעומתו מודה על עולמה הפנימי. אשה פטורה מקיום מצוות שהזמן גרמן (תלויות בממד הזמן), הגבר חייב בהן. קיום מצוות הוא דבר טוב ("רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הירבה להם תורה ומצוות, שנאמר: ד' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר"). יש לו לגבר צורך במצוות, משום שהוא זקוק להתחדשות. המצוות שהזמן גרמן מהוות עבורו התחדשות. האשה לעומתו יציבה. יש לה תכונה להיות פרקטית והיא פחות נוטה לרחף בערכים מופשטים (על האשה נאמר "בינה יתרה באשה", ולכן ממליצה התורה לאיש להיוועץ באשתו קודם שיתעסק בעניינים כספיים, משום שיש לה חוש מולד לנושא (למעט נשים שחיספסו חוש זה). האיש, עלול לשגות בדמיונות ולהניח כספו על קרן הצבי). החכם הקדום "ישועות יעקב" אומר שתשובת האשה לאיש היא שאינה זקוקה למצוות התלויות בזמן, משום שהיא יציבה. יתרה מכך, בעוד שהאיש נברא לאחר התלבטות קשה וויכוח בין הערכים השונים (ולכן נאמר "נעשה אדם בצלמנו" ולא "אעשה" בלשון יחיד כמבואר במדרש בהרחבה). אצל האשה אין שום התלבטות אם לבוראה או לא. ערך השלום אינו עומד בניגוד לבריאת האשה. היא אינה בעלת קטטה ומלחמה כאיש. שאלות על עבדים וגויים לעומת זאת אינן מ"מין העניין" כאן. אם תרצי אוכל להשיב לך אם תשאלי אותי בדא"ל.
אני מקווה שהצלחתי לענות כ"מבחן קבלה". אשמח להשיב גם על שאלות אחרות. גם לי יש שאלות עלייך ועל עמיתייך לדעה באייל, כאשר העיקרית היא: למה דבריי מקוממים אתכם עד כדי כך? באילו נימים נסתרים נגעתי? תמהני.
|
 |