 |
א. בהחלט. גם גברים יכולים להיות עדינים (אמנם אין הנחתום מעיד על עיסתו, אך אדם קרוב אצל עצמו ואני עצמי משתדל להיות עדין כשמי בחילוף אותיות…). השאלה היא אם העדינות היא הכח המנחה את הגבר, או שאולי הוא מונע ע"י שוק החיים הפרודוקטיבי. זו התייחסות למין באופן כללי ולא לפרט זה או אחר. הדגשים שונים. "משמת רבי (כך כונה רבי יהודה הנשיא) בטלה ענוה". ואחרי שמת לא היו עוד ענווים?! ודאי שהיו, אך אצלו הענווה באה לידי ביטוי באופן בולט. לזו כוונתי.
ב. מיעוט דתי מול מיעוט נשי – זוהי התייחסו לעניין מצד כוחני. איננו עסוקים בלמי יש יותר מנדטים בכנסת, אלא בשאלה תרבותית אמיתית ולכן אפילו אם יהיה דתי אחד השאלה תעמוד בעינה. כמו כן, לא כל הנשים חושבות כמוך. מה לעשות שיש נשים רבות שחושבות אחרת.
ג. עדינות חשובה מיכולת הנהגה - עיקר חיי האדם הוא עולמו הפנימי. החיצוני מהווה עבורו שכלול. התוכיות חשובה מאשר מה שפועל וגלוי על פני השטח. אדרבה, מתוך העולם הפנימי יש מקום לפנימי, מתוך האשה יש מקום לאיש.
ד. שלילת נקודת התחלה – כל זה נכון בחברה שבה עיקר החיים הוא קריירה, מקצוע והשכלה אקדמית. אכן, אם זה העיקר מקום הגבר עדיף. אשה בהשקפה תורנית תופסת יותר מקום, משום שהיא עסוקה בחינוך ויצירת הנפשות.
ה. באבוד הנשיות תאבד המוסריות – העולם הרוחני הפנימי מצוי באופן בולט באשה. כל כבודה בת מלך פנימה. מה שהתנ"ך מתייחס בעיקר לגברים אינו התייחסות איכותית, אלא התייחסות כמותית, משום שהגברים היו הנפשות הפועלות בשטח. אבל צריך לדעת מי עומד מאחורי כל זה, דבר המבוטא במשפט קטן שערכו גדול :"כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". שרה היא זו המכתיבה את הקריאה בשם השם והחינוך לבניו אחריו ("גרש את בן האמה הזאת" בניגוד לדעת אברהם בעלה. כאשר הריבון פוסק הלכה כשרה). מה שלא גלוי הוא יותר גדול. הלב למשל גדול מהיד כולה.
ו. אם נאפשר לנשים לפקד, הצבא לא יהיה מוסרי יותר, משום שנשים תאבדנה במידה מסוימת ממוסריותן, דבר שישחק את החברה כולה. איננו מצפים בכיליון עיניים ליום בו יחוספסו נשותינו.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש