|
בד"כ אין מדובר ב"משורר שבעצמו אינו מבין הניקוד", אלא במשורר שהבנתו בתחום זה אינה מושלמת שבמושלמת ושאינו יהיר ורברבן מכדי להיוועץ במישהו אחר.
אגב ה"פלצנות" - אני מציעה שתבדוק מקרה מבחן לפני שאתה מדבר באופן גורף. אולי תברר מעט את הרזומה של המשורר יעקב שי שביט, בעל - "מה שלא הבינה אשת לוט...", יליד 1932, ואז תישא את דברך לאומה בענייני פלצנות.
גם פרופסורים מכל תחומי המדעים פונים, לפני פרסומו הסופי של מאמר, למשל, למומחים שהם גדולים מהם ב*תחום מסויים וממומקד*, ע"מ לשמוע בעצתם. אין מדובר בבורות אלא בצניעות ובזהירות מקצועית שלעילא ולעילא. גם לזה אתה יכול לקרוא "פלצנות", אם זה מה שיגרום לך להרגיש נורא-נורא גיבור.
שירו של ברק פלדמן אכן מוצלח. לא טענתי כי כל שיר מוצלח חייב להיות מנוקד ודעותי רחוקות מכך עד מאוד. אמרתי רק כי הדבר נעשה עפי"ר בהתאם לרצונו של המשורר - כשהמשורר *רוצה בכך*. הרעיון של תוכנה שתסלק את הניקוד באופן אישי בשביל הקורא המעוניין, בין אם הועלה ברצינות או בצחוק - נראה לי רעיון מצויין - אבל *באופן אישי* - במחשבו של הקורא, לא במקור הפרסומי.
ועל "במה חדשה" אמנע מלדבר, כדי שלא אעשה רושם סנובי ומרים אף - טועה ומטעה :-] .
|
|