בתשובה לגילי נחום, 24/06/05 19:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אינני יודע את התשובה. אדם שהוא מעל גיל 50, ברב המקרים אפילו לא יקבל תשובה. אלו הם הפנים הלא אנושיות של החברה בה אנו חיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איציק, אם אני לא רוצה עובדים טפשים אינך יכול לומר שזה לא אנושי, איני רוצה אותם כי התרומה שלהם תהיה קטנה לעומת האלטרנטיבה של עובדים חכמים, הרי אני לא גוזר עליהם גזר דין מוות אלא רק לא מקבל אותם לעבודה אצלי. הם יוכלו למצוא עבודה במקום אחר בשכר אחר. בעל העסק צריך לנהל עסק רווחי ולא קופת צדקה. מידת האנושיות שבכך היא שאלה כללית מדי. העובדות בשטח מלמדות שמעסיקים מעדיפים צעירים. מדוע? האם תופעה זו קיימת בכל מדינות העולם? האם הפליה זו נובעת עקב דעות קדומות ונטייה ליחס תכונות אופי שליליות לאדם על סמך מראהו החיצוני בלבד, כמו הנטיה עצלנות לאנשים בעלי עודף משקל? האם ישנן סיבות נוספות? אולי עלויות ביטוח מעביד גבוהות? הקרבה היחסית לתאריך היציאה לפנסיה עלולה להסב למעביד נזקים? האם אנשים מרגישים לא נעים להכנס למשרד ולראות "זקן" מולם? האם הוא לא יוכל להשתלב בדינמיקה הקבוצתית עם שאר העובדים? לי אין כל כך מושג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעצמך נתת תשובות. ארה''ב ובעיקבותיה גם ישראל הן עולם לצעירים. מחפשים נשים צעירות ויפות, מנסים לשוות לחברה ''חזות צעירה ורעננה''. למרות שאתה מעלה את הנימוק הנכון, שמנהל כ''א חושב באופן רציונלי, למעשה הוא שווי בתדמיות ומיתוסים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או אולי פשוט שלמבוגר קשה יותר לשלם שכר אפסי, כי הוא לא ייקח, ואת הצעירים אפשר יותר בקלות לנצל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא, שכבר מעל גיל 40 חיפוש עבודה בארץ הוא כמעט בלתי אפשרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק לחלוטין בנושא אפשרויות התעסוקה של אנשים מעבר לשנות ה-50 שלהם. גם תגובתך "איני יודע מדוע" היא נכונה. נראה שהחברה שלנו התמכרה עד כדי כך להערצת העלומים, שהיא לעתים מפלה לרעה אנשים מבוגרים גם ללא סיבה אמיתית. אם החברה נותנת למבוגרים לנהל אותה ולקבוע את גורלה (הפוליטיקאים), אין סיבה שמבוגרים אחרים יחשבו מראש להולכי בטל. יחד עם זאת צריך לזכור שיש גם סיבות של ממש המסבירות את העדפת הצעירים. 1. בעיות בריאות של עובדים מבוגרים. 2. עלויות גבוהות יותר (פנסיוניות, סוציאליות) שיזמו מחוקקים שוחרי טוב וחסרי אחריות וגם קודמיהם של גאוני ופקידי האוצר שאף הם שאפו להצעיד את הממלכה קדימה. 3. ירידה מנטלית ואינטלקטואלית הבאה יחד עם הגיל. 4. במקצועות רבים חשיבותו של הנסיון המקצועי ירדה והוא לעתים אפילו חסרון. לעומת זאת חשיבותם של יכולת ההשתלמות, הרענון, הלמידה והחדשנות גדלה. עובדים מבוגרים בד"כ באים עם נסיון מקצועי אבל גם עם עקומת למידה הולכת ומתארכת. אני רוצה לספר כאן סיפור המדגים טענות אלו. לפני שנים יצא לי לקרוא מאמר מדעי של הפיזיקאי חתן פרס נובל הנס בתה. המאמר שנכתב ע"י בתה כאשר התקרב לגיל מאה, היה מבריק ומדהים בצורה יוצאת מן הכלל. הוא הראה כיצד ניתן לנתח בכלים קלאסיים בעיה חלקיקית ואף להגיע לתוצאות הנכונות. יחד עם זאת היה ברור מן המאמר שבתה כלל אינו בקיא בכל מה שהתרחש בפיזיקת החלקיקים ב-40 השנים האחרונות. ובתה הוא בבחינת "אם בארזים נפלה שלהבת". מה שאותי מטריד הוא רמת הצביעות וחוסר היכולת להכיר במציאות שהשתלטה עלינו ומקבלת את התגשמותה בדמותו של שר האוצר מר נתניהו. מר נתניהו אינו רוצה וכנראה גם לא יכול לומר - יש לנו יותר מדי מבוגרים, פחות מדי מקומות עבודה חדשים ופחות מדי כסף (את כספי הפנסיה כבר הוצאנו למטרות אחרות: קליטת עלייה, בטחון, התיישבות, אוניברסיטאות וישיבות) ולכן צריך להוריד את רמת חייהם של המבוגרים ולהרע את תנאיהם. במקום זאת הוא מספר לנו סיפורי סבתא על אנשים מבוגרים היכולים עוד לתרום שהמעסיקים נאלצים להוציא לגמלאות. אם תרומתם כל כך ערכית, מדוע המעסיק נפטר מהם? (כמעט בכל מקומות העבודה יש גם היום מנגנונים להעסקת גמלאים, משרות ייעוץ וכדומה). יש גם כאלו מקרים, אבל את המציאות מתאר גל הפרישות המוקדמות לפני כניסת הרפורמה ולא רעננותם המפתיעה של מספר יחידי סגולה (שחלקם כנראה הוריהם של חברי מרכז הליכוד). רוב הגמלאים והמעסיקים היו שמחים להפרד זה מזה. מה לעשות שמר נתניהו וקודמיו לא הצליחו לצבור את המשאבים שנועדו לממן זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הייתי כלכלן תיאורטי הייתי אומר שחברה המורכבת כולה ממבוגרים תוכל להפיק רווחים מעבר לנורמלי משום שגו"י בהם היא משתמשת תת מתומחרים ע"י השוק ולכן ההוצ' של החברה יהיו נמוכות ביחס להכנסות והיא תהנה משיעור רווח גבוה. קראתי פעם מאמר על אפליית שחקני כדורגל שחורים בליגה האנגלית בשנות ה- 70 וה- 80, והוכיחו שם שקבוצה המשתמשת בשחקנים שחורים (העולים פחות כי פחות רוצים אותה בשל סיבות גזעניות) מצליחה להפיק יותר הצלחות במגרש פר שקל תקציב. התוצאות היו מובהקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הייתי בונה על זה. 1. אתה מניח עסק בו שכר העבודה הוא רכיב עלות משמעותי, נניח הייטקים למשל, ושם דוקא יש העדפת צעירים מובהקת. 2. המבוגרים יצטרכו להרויח הרבה פחות מהצעירים, כדי לכסות על ימי מחלה והפרשות סוציאליות/פנסיוניות מוגדלות וזה לא המצב במקומותינו. 3. ההנחה היא שכדורגלנים שחורים הם לכל הפחות שווים לכדורגלנים הלבנים ביכולתם ה"כדורגלנית". וזוהי בדיוק הנקודה הבעייתית: היכולות של עובדים מבוגרים מול צעירים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי פעם את הספר "תיאוריה Z" (נדמה לי של ויליאם אוצ'י). הספר עוסק במבנה המשק היפני וסיבות הצלחתו. הספר מספר שלאחר שהיפני הממוצע עבד כל חייו בתאגיד (לא מחליפים מקום עבודה) ומגיע לגיל מבוגר הוא פורש מן התאגיד ופותח חנויות ועסקים קטנים בקהילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב שיפן היא אחת המדינות היקרות. מכן אתה יכול להבין שגם השכר הוא גבוה, האבטלה נמוכה מאד וחלק מההוצאות שאתה מקטר עליהן בישראל מכוסות על ידי מקום העבודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי מה פירוש הצלחות פר שקל תקציב. אם למנצ'סטר יונייטד היו הוצאות גבוהות בהרבה מארסנל, אך היא זכתה באליפות- למי יש יותר הצלחות פר שקל תקציב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המאמר מראה באמצעים אקונומטרים (סטטיסטים) ככל שאחוז השחורים בקבוצה גבוה יותר כך מיקומה בטבלת הליגה יהיה גבוה יותר וזאת לאחר שליטה בכל המשתנים האחרים שיכולים להשפיע על מיקום בטבלת הליגה (כאשר המרכזי שבהם הוא התקציב). בעשותו כך הוא מוכיח ששחקנים שחורים מופלים בשכר לעומת שחקנים לבנים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סעיף אחד -סעיף 2 -שציינת כסיבה לאי העדפת הצעירים שאינני מסכים עימו כלל.נדמה לי שאתה מצטט אמירות של אנשים "מוסמכים" -כלכלנים למיניהם בלי לשאול את עצמך האם זה נכון והאם אין אינטרס מאחורי האמירות הללו. מדיניות הרווחה הישראלית אינה מופרזת כלל ועיקר. אם קראת את הספר של אסתר אלכסנדר ז"ל -כלכלנית מאלו הקרויים נערי פטנקין -"כוח השוויון בכלכלה", תבין שמדינת רווחה איננה ריחים על הכלכלה אלא במידה רבה היא המנוע שלה (עוד קיינס שלא היה סוציאליסט גדול חשב כך במידה מסויימת). המשבר הכלכלי שקיים בישראל כבר לא מעט שנים (אל תקח בחשבון מספר בועות הייטק ) נובע במידה רבה מחלוקת עוגה לא נכונה כלכלית וגם לא צודקת חברתית. מי שנפגע באופן הקשה ביותר במשבר הם העסקים הקטנים והבינוניים. חלק לא מבוטל מהמפוטרים באו מהם. חלק לא קטן מהמשבר נגרם בגלל קיצוצים תקציביים, הורדות שכר ושחיקה בקצבאות. עשרות אלפי העסקים הקטנים ובינוניים בנויים ומתפרנסים מכוח הקניה של הציבור הרחב ומתקציב הוצאות הממשלה. הספיראלה כאן ברורה. קיצוץ בפנסיות, בקצבאות,הורדות שכר וכו' גורמות באופן ישיר לקיווץ מגזר העסקים הבינוניים והקטנים, גורמים להקטנה בגביית המיסים, לפיטורים, להקטנת כוח הקניה וחוזר חלילה. לא אתחיל להרצות לך, אך מדינת הרווחה היא המפתח לשגשוג כלכלי. אל תפול בפח של כל מיני תיאוריות של הכלכלה הניאוקלאסית על אינפלציה, "אין כסף", הדמיה מופרכת של כלכלת המדינה למשק בית וכד'. שבת שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבלי להכנס לויכוח כולל על מדינת רווחה וסוציאליזם (אני ממש לא מבין בכלכלה), אני רק רוצה לציין שלסעיף 2 (עלויות פנסיוניות גבוהות יותר ... שיזמו ... קודמיהם של גאוני ופקידי האוצר שאף הם שאפו להצעיד את הממלכה קדימה) יש רקע מאד מאד ספציפי. אני רוצה לפרט רקע זה כדי שאנשים המתמצאים יותר ממני בתחום יוכלו לתקן אותי. מאחר וראיתי ברפורמה של חוקי הפנסיה הן רמאות והן מעשה גזל של ממש ומאחר ואני מאמין שהמשבר האקטוארי בקרנות הפנסיה הוא אמיתי (קשה להאמין שנתניהו היה מתנדב לפגוע בצורה ברוטלית כל כך בשכבות רחבות אלא אם כן לא היתה לו ברירה והמשבר היה ממש בפתח) ניסיתי לברר מה היתה הסיבה הראשית למשבר המאזני הזה? התשובה שנראתה לי הכי משכנעת היא שהקרנות בניהול ההסתדרות העניקו תנאים חריגים ומפליגים לועדים הגדולים ולקבוצות מאורגנות וגדולות של חוסכים. התנאים האלו גרמו בסופו של דבר לקריסת המאזן של הקרנות. הפיתול הציני האחרון של העלילה היה שפקידי האוצר הלאימו את הקרנות והעיפו את המנהלים מטעם ההסתדרות תוך הטלת כל האחריות למחדל עליהם, כאשר למעשה כל ההסכמים הפנסיוניים נעשו באישור (ואולי אף ביוזמתם) של קודמיהם של פקידי האוצר הנכחיים (הרציונל היה גיוס כספים עכשיו ומיד ואח"כ המבול. במבול נרטב נתניהו). השערה שלי היא שמנהלי הקרנות ההסתדרותיים היו ראשי ועדים ומינויים פוליטיים חסרי ידע ונסיון כלכליים, כך שהם בעצם רק ביצעו את המדיניות שנרקחה במשרד האוצר. בכל אופן כל הסכם פנסיה (מקפת, מבטחים וכו') שיזמו הקרנות היה חייב לעבור אישור של משרד האוצר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שאני זוכר מהדיווחים בתקשורת באותו הזמן: הרבה מן הגרעון נגרם עקב הוצאות גדולות של מנגנון ניהול הקרנות. או במילים אחרות המנהלים מטעם ההסתדרות ערכו הרבה ערבי גבינות ויין בבתי מלון ושלחו אנשים (למשל את עצמם) לחו"ל. העקרון שפעל שם הוא שלגנוב ישירות מכספי הקרנות זה לא חוקי אבל לקנות לעצמך ריהוט משרדי מעץ מהוגני זה מומלץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו עוד הסברים: 1. "זה כמו באירופה" - שינויים דמוגרפיים בהרכב האוכלוסיה (הזדקנות). לא משכנע. הילודה בישראל היא פי 4 מגרמניה/צרפת. 2. "קנו מרצדסים לשחקני כדורגל של הפועל" - נראה שמצב השחקנים רק השתפר מאז ההפרטה. 3. "ערבי גבינות ויין" - הוצאות ניהול מושחתות. מאחר והרפורמה כללה הכפלה של דמי הניהול, לא נראה שההנהלה החדשה בונה על צניעות. 4. "מימנו את הגרעונות של מפעלי ההסתדרות" - פה לא מדובר בסעיף שונות. היכן ההוכחות? (מהלך כזה הוא פלילי. לא כן?) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. נכון, בסעיף זה בלבד הבעיה צריכה להיות חמורה פחות. 3. ההכפלה של דמי הניהול החדשים היא מעין מס לכסות על הגרעונות הקיימים, בכל מקרה, הוצאות הניהול המושחתות פלשו לתוך הנכסים עצמם של הקרנות, שאחרת אין בעיה תקציבית עם כך שהוצאות הניהול בפועל מכוסות על ידי גביה של דמי ניהול. 4. לך ותמצא הוכחות מלפני 20 שנה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה בנוגע לפשוט ניהול כושל(אך מתוך תום לב) של הנכסים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שגם זה חלק מהעניין אבל חלק מאוד שולי אחרת זה כמו לומר ש- 270 מליון ש"ח נעלמו מהבנק למסחר עקב ניהול כושל בשגגה. היתה שם כרוניקה של סיאוב וגבהות לב של הפקידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבטחתי לשתוק בעניין זה, אבל הדיון שלכם מדגדג לי מדי. בקרן הפנסיה אותה הכרתי אישית בנסיבות עסקיות לא היה בזבוז מהסוג הזה. המשכורות (כולל של המנהלים הבכירים) לא היו מרקיעות שחקים במונחים של המגזר הבנקאי/ביטוחי, תנאי העבודה היו בינוניים ומטה, לא שטיחים מקיר לקיר, לא מזנון מפואר ואפילו לא רכב חברה (אלא להנהלה הבכירה). נסיעות לחו"ל אולי היו, אבל לא של אנשים שאני הכרתי - והכרתי די הרבה. מה שכן היה שם הוא התערובת הישראלית הנפיצה של חובבנות ניהולית עם הרבה "יהיה בסדר". בשלב מסויים הקרן ההיא התחילה לשחק במשחק הפירמידה עם עצמה: כדי להשיג מבוטחים חדשים היא הציעה תנאים שנבאו בוודאות התמוטטות מוחלטת בעוד כמה עשורים אלא אם כן כל הסינים ינהרו להשקיע בה. הם לא נהרו. אגב, קופ"ח נקטה בדיוק באותה מדיניות כדי להשיג מבוטחים צעירים ובריאים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה חושב שקרן לא הסתדרותית תהיה שונה בפרמטר הזה? נשמע כאילו קרן שמנהליה צריכים להראות רווחים תהיה חשופה הרבה יותר למשחקים בסגנון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא רוצה לעשות אידיאליזציה לשוק החופשי בעניין הזה, אבל קרן פרטית יותר חוששת מפשיטת רגל, ומנכ"ל שיראה גידול במס' המבוטחים אבל גם גרעון אקטוארי (אקוטי-ארי ממש) יצטרך לענות על כמה שאלות נוקבות של בעלי המניות. חברות הביטוח, למשל, עומדות בפני דילמה דומה ובכל-זאת לא מתפתות למכור לך ביטוח חיים במחירי הפסד (או שמא הממונה על הביטוח אינו מאפשר להן לעשות זאת? האמת היא שאני לא יודע). העובדה היא שקרנות הפנסיה ההסתדרותיות הגיעו עד עברי פי פחת, ומי שטוען שזה רק בגלל עליית תוחלת החיים פשוט לא יודע מה הוא מדבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK גם זו דוגמה לשחיתות הסתדרותית. אמנם כפי שהעדת מהכרות אישית הסיבה הישירה לכשלון היתה ניהול כושל ורמה נמוכה של החלטות עסקיות אך אם נלך שלב אחד אחורה נשאלת השאלה מי שכר מנהלים חובבניים כאלו והתשובה, ככל הנראה, היא החברים, השכנים, והדודים שלהם. ולכן קרה מה שקרה. כאשר יש למנהל יש מוטיבציה כספית להראות רווחים + מחזיקי מניות אחרים שרוצים לראות רווחים הסיכוי שיבחרו פונקציונרים חובבניים יורד. לא נעלם לחלוטין אך בהחלט יורד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא ממש מבין את הבסיס לאופטימיות שלך. מנכ''לים בדרך-כלל מכהנים בתפקיד מספר שנים מוגבל. חישובים אקטואריים הם עניין סבוך שאפשר להציגו בדרכים שונות (כפי שאנו רואים). נראה לי שזה מצב קלאסי שבו השוק פשוט לא מאפשר היזון-חוזר בזמן אמת. ואם משרתו של המנכ''ל תלויה ביכולת שלו להציג רווח, אללה ירחמו על המבוטחים בקרן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משרתו של המנכ''ל תלויה ביכולתו להראות רווח וגם שהקרן יציבה. לשם כך עליו לשכנע את הדירקטוריון שהניתוח האקטוארי עליו הוא מתבסס סביר. לפחות כך אני מקוה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מדובר על תקווה, אז בסדר. אני מקווה שאתה צודק. אם מדובר על הרעיון שבבסיס החשיפה לשוק (היזון חוזר אמיתי), במקרה של קרן פנסיה אני לא רואה את העדיפות של הפרטה על פני מוסד ציבורי. דירקטוריון יש גם לקרנות ההסתדרותיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אבל כמה הדירקטוריון הזה יעיל כבר ראינו. גם ל''כור'' בימיה העגומים היה דירקטוריון מהסוג ההסתדרותי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
...ומכאן שדירקטוריון במוסד פרטי יהיה יעיל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא, לא מכאן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מצבים כאלה (בקטן) גם בשוק הפרטי. כך למשל נתבשרנו שחצי מילה לפני כחצי שנה על התמוטטותה של חברת ''טלטיב'', שהציעה ביטוח תיקונים למכשירים סלולריים ברבע מהמחיר של החברות הגדולות. אבל כנראה שמישהו שם עשה בדיוק את הטעות של חברות הפנסיה, ובשביל להציע מחירים נמוכים נכנס לחובות שלא יכול היה לצאת מהם. החברה התמוטטתה, הלקוחות נותרו ללא ביטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לגבי החלק השני של תגובה 311676 ? האם מישהו יכול לאמת או להכחיש את הטענה שכל התנאים המפליגים וההטבות ההרסניות (שזה בעצם מה שמסתתר תחת המונח העיתונאי ניהול כושל) שנתנו הקרנות היו בידיעה ובאישור של פקידי האוצר ו/או בעידודם/יזמתם של פקידי האוצר? יש לשאלה זו חשיבות מסויימת, שכן יורשיהם של אותם פקידי אוצר הם שהשתלטו על קרנות הפנסיה והעיפו משם את פקידי ההסתדרות תוך כדי הטלת כל האחריות למעשה הגזל על ראשם. האם יש כאן "עושה מעשה זמרי ומבקש שכר כפנחס". ובהזדמנות זו, כפי שהסביר כותב המאמר, הלאמת קרנות הפנסיה ההסתדרותיות ע"י המדינה היא לא ממש הפרטה. (במקרה הטוב הקדמה להפרטה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג, אבל אני די סקפטי בקשר להתערבות של האוצר בהחלטות של הקרנות ההסתדרותיות. היחסים בין שני הגופים האלה לא היו טובים, בלשון המעטה, לפחות מאז המהפך של בגין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מה שהוסבר לי הקרנות לא היו רשאיות להחליט על הסכמים קיבוציים ללא אישור של משרד האוצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא יודע. אם אתה צודק, הרי לך עוד דוגמא לכך שמוטב לא לתת למדינה לעסוק בשום עניין כלכלי שאין הכרח שתעסוק בו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוקר טוב, זה שהקרנות לא נוהלו נכון וההסתדרות משכה כספים למטרותיה (כולל מימון קופת חולים) -זה מה שנאמר. לא בדקתי את העניין. אבא שלי קיבל פנסיה ממבטחים. הוא קיבל 70% מהמשכורת האחרונה לאחר 35 שנה.מה המופלג והמוגזם כאן? כמו שכתבתי כבר, יש דברים שאינך יודע על עברן של הקרנות ויחסי הסתדרות-ממשלה. למשל: האם אתה יודע שההסתדרות הגיע לא פעם להסכמים עם הממשלה לעיקור חלק מתוספת היוקר כשהממשלה משלמת בתמיכה בקרנות הפנסיה? כעת תוכל להכניס לחשבון החוב האקטוארי של הקרנות את מה שהשכירים "שילמו" כשלא קיבלו תוספת יוקר מלאה. כלכלנים רבים יאמרו שהשכר הגואה של השכירים הוא האשם באינפלציה. זה איננו נכון ונכתבו על כך מספר ספרים שמסבירים מי גרם לאינפלציה ומי הרוויח מהאינפלציה (פחות או יותר אותם גורמים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקשת להתייחס לשני נושאים מהמגוון שהעלת. 1. הנס בטה - כמי שקוראת לעיתים מאמרים בנושא פיסיקת חלקיקים אני מתרשמת שמדובר כבר במטהפיסיקה. אולי דווקא בטה צודק ובעוד עשרים שנה נגלה שחזרנו לתיאוריה פשוטה והגיונית כמו זאת שאינשטיין חיפש? 2. למדינת ישראל לא חסר כסף מה שחסר כאן זה סדר עדיפיות סביר. לא סביר בעיני לשפות מעסיקים בעשרות מיליארדי ש"ח ולקצץ קיצבאות השלמת הכנסה ועזרה בשכר דירה. לא סביר בעיני להוריד מיסוי לעשירון העליון ולהקטין קיצבאות זיקנה ושארים, ואני יכולה להמשיך עם אין סוף דוגמאות. המדיניות הכלכלית בישראל מאז 1985 היא תוצאה של אידאולוגיה כלכלית שמרנית לא תוצאה של חשיבה כלכלית רציונלית או מצב כלכלי אוביקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נושא 1: יש בזה משהו אבל א. הקונצנסוס היום הוא שפיזיקת החלקיקים היא חסרה ודרושה "תאוריה סופית" מלאה יותר. ב. קונצנסוס שני הוא שאינשטיין המבוגר בפרינסטון הלך בכיוון שגוי ומחיפושיו אחרי תאוריית איחוד לא יצא דבר. ג. אני לא מסכים למילה מטהפיסיקה, אבל אני מסכים שהתאוריות סבוכות ומופשטות יותר ויותר. אבל גם היחסות הכללית אינה באמת פשוטה והפיזיקה של ניוטון היא יותר אינטואיטיבית ןפשוטה מאשר היחסות הפרטית. נושא 2: א. עצם הצורך בסדר עדיפויות מוכיח את הטענה שהמשאבים מוגבלים. אני חושב שכולם יסכימו שהשאלה האמיתית היא איך מגיעים לשיווי משקל סביר בין 2 הקצוות שהצגת. ב. הטענה היא ש"להוריד מיסוי לעשירון העליון" מעודד את הפעילות במשק ויוצר מקורות הכנסה נוספים, בעוד העלאת קיצבאות זיקנה ושארים היא מבחינה כלכלית שריפת כסף. עד כמה הדברים הם אכן כך, על זה אפשר להתוכח ועושים את זה הרבה באייל. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |