בתשובה לטובה, 24/06/05 0:27
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אז מה... גם לפנסיונר שלנו יש 100 חולצות ולא רק 1 לכן הטענה שלך לוקה בחסר. שיעור הפנסיה צמוד לעליה ברמת החיים הכללית ולכן הבעיה האקטוארית עומדת במקומה. מממ... מאוד מעניין אותי איך הגעת בדיוק ל 2% אוכל , 15% מוצרי צריכה ו- 63% כשוק... מה דעתך על השיטה הקומוניסטית כדרך לספק את אותם אחוזים של היצע (מאחר ואת יודעת בבירור את הביקוש של הציבור) שציינת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
זה באמת קצת נשמע כמו מבוא לכלכלה בשקל תשעים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה לעשות שהרעיונות שאנשים מייצגים כאן מגיעים מהבטן ולא מהראש ואם הם כבר מהראש אז הם יותר אינטואיציות מרעיונות מבוססים.... העשירים רעים, העניים מסכנים, מי שמייצר עגבניות ילך לגן עדן, למי שמתווך בשוק הפיננסי שמור מקום מיוחד בגיהנום. התשובות לרעיונות האלה לא דורשת בדר''כ יותר ממבוא לכלכלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכלכלה עפ"י טובה 2% החקלאים הם היחידים שבאמת "נחוצים" כדי לייצר אוכל. כל השאר (נהגים, סוחרים, בנקאים וכו' וכו' וכו') לא נחשבים "עובדים יצרניים" ולכן הם לא נספרים. גם מאו צה טונג חשב ככה בתקופה מסוימת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |