|
||||
|
||||
אם כל אדם שהייתי חש שמחה לאידו ולא הייתי יכול להזדהות עם סבלו היה בעיני אוייב קיומי, הייתי צריך להיות חתיכת פרנואיד. או, במילים אחרות, אולי את טועה? אולי אנחנו סתם חארות? |
|
||||
|
||||
יש עוד מאפיין בהגדרה של האוייב הקיומי הזה: חוסר היכולת לבודד את האדם הפרטי מהקבוצה המאיימת. האם יש עוד קבוצת אנשים שאתה שמח לאידו של השייך אליה, ולא יכול להזדהות עם סבלו, רק בגלל השתייכותו לקבוצה ההיא, בלי להכיר אותו כלל? |
|
||||
|
||||
את לא חושבת שדובי מבודד אותך כאדם פרטי מאותה קבוצה? את חושבת ששמאלנים אחרים באייל לא עושים זאת? כי אם כן, איך ייתכן שהם מנהלים איתך שיחות רבות כל כך, שאת הדרך כלל הצד המחרף והמגדף שבהן? |
|
||||
|
||||
אני לא זוכר אפילו פעם אחת שניצה חרפה ו/או גידפה, כך שנראה כאילו אתה באמת מייחס לה תכונות של הקבוצה אליה היא משתייכת. |
|
||||
|
||||
לא אמרתי שהיא מחרפת ומגדפת את האדם הספציפי שהיא מדברת אתו. האם אתה רוצה לומר שהיא איננה מחרפת ומגדפת את השמאל כקבוצה? כי אם כן, נראה לי שהתעלמת מהרבה מאוד מדבריה - או לחילופין, שהגדרותינו ל"חרפות וגידופים" שונות מאוד. (אם שמת לב, ניצה דיברה כאן על "סבלו של היחיד ש*אינך מכיר אותו כלל*" - כלומר, השתלחות על קבוצה שלמה בלי לחשוב על הפרט שבתוכה. בדיוק על זה הגבתי). |
|
||||
|
||||
בינתיים היא אמרה לי שאני מכוער, כך שמי שלא מכיר אותי עלול לחשוב שזה באמת גידוף (האחרים יודעים שזה גילוי נאות). |
|
||||
|
||||
האם היא מכירה אותך? |
|
||||
|
||||
תגובה 310590 |
|
||||
|
||||
אני הייתי הכבש השישה עשר בהפגנת ה''צאן לטבח'' שלה. מההההההה. |
|
||||
|
||||
האמירה שמישהו מכוער אינה יכולה להיחשב גילוי *נאות*, אלא לכל היותר גילוי *מכוערים*. (ואני מקווה שאינך מנסה להכניס כאן את פרדוקס העורבים בדרכים עקלקלות!). |
|
||||
|
||||
אם אתה לוקח בחשבון חרפות וגידופים קולקטיביים, אז אולי ניצה עושה זאת, אבל מההתרשמות שלי הצד השני לוויכוחים כאן עושה זאת לא פחות. |
|
||||
|
||||
זה ייתכן, אבל הצד השני לא מסיק מגידופיה של ניצה שהיא איננה מסוגלת להזדהות עם אנשים פרטיים מהשמאל. ולמען האמת, נראה לי שתגובותיה של ניצה מלאות שנאה טהורה הרבה יותר מתגובות השמאלנים עליה. |
|
||||
|
||||
לניצה יש דעות מאוד חריפות (ומאוד שגויות) על ''השמאל'', והיא בהחלט מבטאת אותן - אבל לא בחרפות ולא בגידופים. |
|
||||
|
||||
בהזדמנות אביא לך מבחר ממה ש*אני* מכנה "חרפות וגידופים" מבית מדרשה. ייתכן שהגדרותינו למלים אלה שונות. |
|
||||
|
||||
אי היכרות עם הבן-אדם היא התנאי המרכזי שלי כדי שאני אוכל לשמוח לאידו רק בגלל השתייכותו לקבוצה. ולשאלתך, כן: ערסים ותל-אביבים. וגם מעשנים. ומפורסתמים למיניהם. אני לא רואה באף אחד מהם אוייב קיומי, סתם אנשים מסוג שאני לא אוהב. |
|
||||
|
||||
לא מאמינה לך שאתה לא יכול להזדהות רגשית עם ערס מיוסר שפרחתו זנחה אותו, או של מעשן שחטף סרטן, או של מפורסתם שכבר שנה לא הוזמן לאף מסיבה. |
|
||||
|
||||
אני שמח שאת לוקחת את הדיון הנוכחי ברוח טובה. |
|
||||
|
||||
"ולשאלתך, כן: ערסים ותל-אביבים. וגם מעשנים. ומפורסתמים למיניהם" אז אתה לא אוהב ערסים, לא אוהב תל אביבים, לא מתנחלים, לא אוהב מפורסמים ולא אוהב מעשנים. את מי אתה כן אוהב? מי נשאר? |
|
||||
|
||||
ירושלמים אשכנזים שלא מעשנים ושאף אחד לא מכיר. תופתע לדעת כמה כאלו יש. |
|
||||
|
||||
ירושלמים אשכנזים שאף אחד לא מכיר? אתה מתכוון אוהדי קבוצת הכדורגל{1} של הפועל ירושלים? יש עוד כאלו(חוץ מחיים ברעם)? ____ {1} כי את קבוצת הכדורסל של המועדון ניכסו לעצמם אוהדי בית"ר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |