 |
|
 |
||
|
||||
 |
אחלה מאמר, אבל... אמרת: "גם לי יש סיפור נהדר לספר על כך, והוא מעניין הרבה יותר מהתשובות של מרבית המרואיינים בספר." נו? ואיפה הוא? |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושש שיצרתי ציפיה מוגזמת. בקצרה, את האהבה לספרים ספגתי מהבית – כמעט אפשר לומר, בגנים. סבי עליו השלום עבד כנער בבית-דפוס בארץ מולדתו. מדובר בעבודה פיזית קשה, אבל במקום שכר הוא הסתפק בזכות לקרוא ספרים בטרם יצאו לאור (והיה עליו להחזיר את העותק במצב מושלם, אחרת נאלץ לשלם עליו). את האהבה הזו הוא העביר לאבי, שהיה במשך שנים "תולעת ספרים" למרות קשיים אוביקטיביים מרתיעים; וזו האווירה שספגתי גם אני בבית. נדמה לי שכבר ציינתי באייל כי אחת החוייות המעצבות של ילדותי היה היום בו הבנתי שלעולם לא אוכל לקרוא את כל הספרים שבספריה הציבורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. מוכר. סבי היה כורך (ברוסיה), ובארץ פתח חנות ספרים.:) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם כי זה לא מופיע בשם.:) | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |