 |
|
 |
||
|
||||
 |
קודם כל, יופי של מאמר. שנית, הוא קצת מריח מדמגוגיה, שאולי היה כדאי להמנע ממנה בבואך לנסות ולשכנע ציבור קוראים נבון-יחסית כזה המצוי כאן. זאת אני אומר בצער מסוים, כי דעותי, בגדול, כדעותיך. אני חושב כי הבוטות נכונה יותר בתגובות שב"אייל", ופחות במאמרים עצמם. קראתי את כל התגובות שהתפרסמו עד עתה, ולא אגיב לכל אחת באופן פרטני. רק כמה דברים שהוזכרו ועצבנו אותי במיוחד, ואשמח אם מי מן הקוראים יזהה את עצמו כאן ויגיב. א. אל-על כשירות חיוני. מה?! למה? למי? אני מסתדר מצוין עם אמירייטס, ראיין אייר וסינגפור איירליינס. אפשר מחר לסגור את אל על. תשאלו את ארקיע, הם יגידו לכם אותו הדבר. ב. יהיה יותר טוב אם יפריטו / לא יפריטו את חברת החשמל. הייתי מעוניין בהבהרה: האם נושא הדיון הוא פרקטיקה או אידיאולוגיה? בתור ליברל אידיאולוגי, ולאו-דוקא פרקטי, פחות אכפת לי אם יהיה יותר טוב בעקבות מהלך כזה או אחר, ויותר אכפת לי שיהיה יותר צודק, הגון, שווה וכו'. ג. מונופולים זה רע. אוקיי, כאן אני יודע שאני מקים לעצמי יותר שונאים מאוהדים, ושאפילו פרידמן זצ"ל יחויר למקרא, אבל הנה לכם האמת הליברלית בפנים: מונופולים זה לא רע, זה פשוט שם. החירויות החשובות-יותר, לדעתי, שהן *בסיסו* של הליברליזם האמיתי נפגעות יותר כאשר מונעים מחברה שהיא מונופול להמשיך ולפעול ככזו, מאשר חירויות-הדמה שנפגעות כתוצאה מקיומו של מונופול. בצורה דומה, גם מונופול-העובדים של הועדים הגדולים אינו "רע": הוא נוצר כתוצאה מכוחות-שוק בפעולה, ואסור לפגוע בו בחקיקה. אני מוכרח, בנושא זה, להביא שתי דוגמאות נוספות לאמונתי זו. הראשונה: שאל אותי בחור דתי "אם אין חיים אחרי המוות, האינך אחוז חרדה מן אותו הרגע שבו לא יהיה יותר דבר?" ועניתי, לו, בשיא רצינותי, "החיים בזבל, הא?" והשניה: בתור ליברל, אני מרגיש שמחוייבותה של ישראל היא לסגת תיכף-ומיד מן השטחים הכבושים, כי זה הדבר *המוסרי* לעשותו. בניגוד להרבה מאנשי השמאל, אני בז לטיעון "כי כך יהיה יותר טוב". זה פחות חשוב. גם אם כולנו נמות בשואה שתגיע מיד לאחר מכן (דבר שאיני חושב שיקרה, דרך אגב), הרי שצריך לצאת *כי רע שאנו שם*, ולא כי *יהיה יותר טוב אחר כך*. ומי שאינו מבין את טיעוניי, או מסכים להם, הוא לא ליברל, או לא נבון, או שניהם יחדיו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
...ועוד משהו: ישנם תחומים שאינם כלל "מונופולין טכני", ועדיין נמצאים, משום-מה, ברשות המדינה ולא בטלים מן העולם. רבות נכתב כבר על המדען הראשי, לדוגמא. טוב תעשה מדינת ישראל אם תבטל את המוסד המיותר הזה, ויפה שעה אחת קודם. כספים פרטיים, המוזרמים דרך קרנות השקעות והון-סיכון למיניהן, יגדילו ביעילות רבה יותר את התנהלותו של המשק, ובדרך צודקת יותר: המיסים המופחתים שישלמו האזרחים מבלי צורך לממן מוסד זה יניעו טוב יותר את גלגלי הכלכלה, ובפגיעה מזערית יותר באחת מן הזכויות הגדולות ביותר של האדם: זכות הקנין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי בעיה עם הזכות הגדולה ביותר של האדם -זכות הקניין. חלק מהקניינים הגדולים ביותר בעולם נרכשו בדרכי שוד, רמיה, שניהם יחד וכו'. דבר שני, אם יש לך קניין כלשהו אתה אחראי לו באופן מלא. בקשר לקניינים בגדולים -הם קניינים לכל דבר רק לא לאחריות המלאה. הם קניינים בע"מ. שמעת על המושג? אם אתה בעל קניין בע"מ ואתה- סליחה, הקניין שלך פושט רגל -אתה זכאי להגנת החוק מפני הנושים (צ'פטר 11 בארה"ב). אם אתה חייב משכורות לעובדיך - הם האחרונים בתור. גם אם ימותו מרעב. אתה יכול לצאת די בסדר מן העניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זכות הקנין אינה החשובה ביותר, לדידי - ראה תשובתי לטובה מתחת. לגבי קניית קניין במרמה, שוד וכו' - שכנעת אותי. בוא נחזיר את קונגו ורמאללה. ואם אי-אפשר (כי אריאל, או מעלה אדומים, או השד יודע מה וחוסם כבישים בגלל זה) אז ניתן לחוק הבינלאומי ולמשפט ההיסטוריה לחרוץ, אבל דומני שכאן מתפספס הענין מעט. אכן, עניין האחריות לקניין הוא בעייתי, ובעיות נועדו על מנת לפתור אותן. אין לי תשובה טובה בנושא, אך אני חושב שתגובתך היא כל-כך בשוליים של דבריי שיש כאן נסיון לא לגמרי הוגן לגרור אותי לפינות קשות של התיאוריה שאיני בקי בהן. בתיאוריות אחרות, כך אתנחם באזניך, הפגמים קשים שבעתיים לדעתי. וגם השיטה האמריקאית אינה מושלמת, ויש בה פגמים רבים. מי אמר שאותו צ'פטר 11 שלך הוא איזה רפרנס אידיאלי לחיפוש פתרונים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה העיקרית שלך זה העובדה, שבעיניך רק השילטון מגביל את חרות הפרט. המציאות לצערי וכנראה גם לצערך (אם וכאשר תהיה מודע אליה) היא שבעלי ההון מגבילים היום את חרותי וזכויותי. אם המדינה תמשיך ליסוג ממחויבותיה בתחום זכויות האדם (כפי שקורה כאן היום), כוחם של האוליגרכים הקיימים יגדל והם יגבילו את חרותי עוד הרבה יותר. מהלכי ההפרטה שקורים בישראל, פוגעים בזכותם הבסיסית והמעוגנת במגילת זכויות האדם, של אנשים להתפרנס בכבוד. התהליך שקורה היום בתחום החינוך, והניסיון להפריט אותו פוגע בזכותם הבסיסית של תלמידים לחינוך חינם שיוויוני. הפרטת החברות הממשלתיות בעבור נזיד עדשים, פוגעת בזכותם הבסיסית של אזרחי המדינה לקבל מחיר סביר בעד נכסיהם. אני יכולה להמשיך ולתת עוד דוגמאות אבל מכיוון שמדובר באידאולוגיה תרשה לי לשאול. איך לדעתך המעבר ממדינת רווחה למדינת שוק חופשי עומד, מול האתוס של מדינת ישראל, קרי מגילת העצמאות? האם מותר למדינה (לדעתך) לשנות שינוי כה בסיסי ללא קבלת אישור מהעם, בין אם ע"י הצבעה בכנסת, או בחירות, או משעל עם? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך חירותך מוגבלת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הראשון במצע הליכוד בתחום "משק וכלכלה: "מאז ומתמיד דגל המחנה הלאומי בכלכלה חופשית." את ההמשך תוכל לקרוא פה: מצע דומה התפרסם בכל מערכות הבחירות לפחות מתקופת שמיר. מה שבאמת לא בסדר זה שרק עכשיו מישהו שם נזכר שגם צריך לממש את המצע... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שיש שם סעיף נפרד להפרטה וסעיף נפרד ל OUT-SOURCING. מסתבר שבכל זאת מישהו מבין את ההבדל :-). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זהו המצע שפורסם לפני הבחירות ב 1999 (!), בהתחלה חשבתי שזה משהו חדש, אבל לקראת הסוף מגיעים שם לדברים בסגנון: "ההשקעות הזרות הגיעו לשיא (2 מליארד ב 1998)", "...תיישם את החלטתה לפינוי פי גלילות עד סוף שנת 2000". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קרא: http://knesset.gov.il/docs/heb/megilat.htm שים לב ל: "תקיים שויון זכויות חברתי" ול: "ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות". סעיפים כ"ב - כ"ו. אם תבדוק את החתימות על מגילת העצמאות,תגלה לא רק חרותניקים כי אם גם ליברלים (אז ציונים כלליים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על שינוי מדיניות הממשלה מבלי לשאול את הציבור (בחירות, משאל עם וכו'). האנשים שעומדים היום בראש המדינה פירטו במצע שלהם לפרטי פרטים שהם הולכים להנהיג כלכלה חופשית ותחרותית, להפריט כל מה שאפשר, להוריד מיסים, להקטין את הגרעון (==לקצץ בהוצאות הממשלה) וכו'. והעם הצביע בעד האנשים האלו, בעד המפלגה שלהם ובעד המצע שלהם. אם זה לא מעניק להם את הזכות המלאה לפעול בצורה זו, אז מה כן??? האם על מנת שאי-פעם יתקיים שינוי כלשהו במדיניות ממשלת ישראל חייבים להוציא מקיברם את כל חותמי מגילת העצמאות ולבקש מהם לחתום על נוסח מתוקן? או לפחות להבהיר האם כשהם אמרו "שוויון זכויות חברתי" הם התכוונו לשוויון בהכנסות(תשלומי העברה וכו') או לשוויון הזדמנויות(שיכול להתפרש בדרכים אחרות לחלוטין)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא אין צורך במשיח וחזון עצמות. אבל כאשר עושים שינוי כזה מהותי ששווה ל- שינוי המשטר מדמוקרטיה, או שינוי ההגדרה - מדינת העם היהודי, יש לדעתי צורך בבדיקת דעת הציבור שהמדינה הזאת היא שלו. מדינת ישראל גם איננה מקיימת שיוויון אזרחי מלא (בין יהודים לשאינם) בניגוד גמור להתחיבותה במגילת העצמאות. להבדיל, בנושא זה קיים שיח ציבורי רחב ומערכות בחירות מוכרעות סביבו. אני עוסקת בנושא הכלכלי חברתי מזה 15 שנה ואני מוצאת שחוסר הדיון הציבורי מפריע לי להכריע בלא מעט מקרים. להוציא מספר מנהיגי ציבור שדעתם ברורה כמו ביבי, יוסף לפיד, ועמיר פרץ, אני תוהה לא פעם, מה דעתם של מנהיגים אחרים. אילו היה מתקיים כאן דיון ציבורי מתמשך (נאמר מספר שנים), אילו היו מוצגות אלטרנטיבות כלכליות לציבור, מלבד התיאוריה הניאו-קלאסית/מונטריסטית. אם כל אלו היו מתגשמים הייתי יכולה להניח כי המדיניות המתבצעת תואמת את רצון הציבור, במצב הנוכחי אינני חושבת שהציבור יודע מה דעתם\מדיניותם של נבחריו. מהסיבות שמניתי לעייל אינני מקבלת את דעתך שהציבור הכריע כבר בנושא זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן שרוב הציבור לא קורא את המצע של המפלגה שאליה הוא מצביע. אבל זה בהחלט לא טיעון מספיק בשביל להאשים את הממשלה בכך שהיא משנה את המדיניות בלי לשאול את הציבור. הרי אם הממשלה לא הייתה עושה זאת - היא לא הייתה מממשת את המדיניות שאליה התחייבה במצעה ובכך הייתה רמייה של המצביעים **שכן קראו את המצע**. לכן מבחינה עקרונית-מוסרית-דמוקרטית מדיוניות הממשלה צריכה להיות בהאתם למצע שלה, אם או בלי שיח ציבורי בנושא, וללא חשיבות לשאלה האם מי שבחר באותה ממשלה עשה זאת בשלב המצע בכלכלי שלה או בגלל סיבות אחרות (מצע מדיני לדוגמא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק ברוב המקרים, אלה שכאן מדובר בנושא עקרוני ומהותי לאופי המדינה, (אחד מחמישה נושאים), לכן אני חושבת שבמקרה זה הינך טועה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שאני זוכר מספר האזרחות שלמדתי ממנו בתיכון, מצע הליכוד בבחירות של שנת 1977 כלל, בין השאר, הלאמה של מפעלים. מה שכן - זה לפני שמיר. (יכול להיות שכבר כתבתי את זה באייל ושמישהו כבר ענה לי על זה והסביר למה זה לא נכון. אם כן, סליחה מראש) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם ניתן למצוא את מצע הליכוד מ 1977 איפשהו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בארכיון הליכוד? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ז'בוטינסקי דיבר על הלאמות. ב-5 המ"מים שלו, תחת ממשל תקין לכל אזרח צריכים להיות הזכות למגורים, מרפא, מלבוש, מזון ומורה בהישג יד. והוא מדבר על הלאמות של מפעלים על מנת להבטיח שכל אזרח מקבל את כל אלה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. הבעיות העיקריות שלי הן בריאותם הרופפת של הורי, חוסר יכולת לקשור קשר רומנטי ודכאון המטופל תרופתית. האם התכוונת לבעיה העיקרית בטיעון שלי? ב. דיברתי קודם על חירויות שאותן כיניתי "בסיסיות". הקנין היא אחת מהן. יחד עמה, ולדעתי אף חשובות ממנה, הן הזכות לשויון בפני החוק, להגנה פיזית על הקיום וחברותיהן. הזכות "לקבל מחיר סביר בעד נכסיהם"? ל"חינוך חינם שוויוני"? על מה את מדברת בכלל? אם קניתי ציור במכירה פומבית, ולאחר מכן גילה המוכר כי זהו מקור של רובנס, האם פגעתי בזכותו "לקבל מחיר הוגן על נכסיו"?! ג. אפרופו זכויות: מגילת זכויות האדם, כבודה במקומו מונח, אינה חוקתנו המקודשת, ממש כפי ש"האתוס של מדינת ישראל" (מה זה בכלל?) שמצאת במגילת העצמאות הוא ערטילאי מדי ומהווה, במקרה הטוב, רק איזשהו מתווה או אבן-בוחן לנורמות החברתיות, חוקתיות וכלכליות שלנו, שדיונים ב"אייל הקורא" מעצבים בצורה הרבה יותר מקורית, פתוחה ושויונית. ד. אנחנו מזמן כבר לא מדינת רווחה - אנחנו מדינת טפילות. טפילות של אזרחי המדינה במנגנוני הרווחה, טפילות של מנגנון השלטון המקומי ברשות המבצעת, טפילות של מערכת ענקית של מקורבים, אחים-של וסתם מלקקי-פנכה בברז הציבורי וטפילות של הברז הזה עצמו באחותנו הגדולה מאמריקה. ה. "בזק" נמכרה לקבוצת סבן במחיר-שוק, שרבים יאמרו לך שהוא גבוה מאוד ביחס לשוויה האמיתי, ולראיה התרסקות הבורסה בימים האחרונים: כנראה שהמדינה עשתה עסק מצוין. אולי, מתגנב החשד, פגעה המדינה בזכותו של סבן, יהודי חם ופילנטרופ, לקבל תמורה הוגנת עבור הכסף *שלו*...? ו. פרידמן, ב"חירות וקפיטליזם", מצטט שופט-עליון אמריקאי שאמר "החירות שלי להרים את אגרופי מסתיימת רק היכן שהסנטר שלך מתחיל". האוליגרכים מגבילים את חירותך? את לא רק *טיפה* נסחפת כאן? ז. באמת הייתי שמח לקבל עוד דוגמאות. ח. שאלת לדעתי באופן כללי ובלי קשר לדיון עד כה, וכך גם אענה: אני חושב שבענייני זכויות וחובות, טוב תעשה כנסת ישראל אם תתרומם מעט מעל לסחי בו היא שקועה עד צוואר ביומיום, ותלמד מעט מן האקטיביזם השיפוטי של ביהמ"ש העליון בראשות ברק, שהוא בעצם אקטיביזם חקיקתי לכל דבר, ותסיר מעליה (ומעלינו) את כל הכבלים וחוסר-השוויון המונעים מאיתנו, האזרחים מן השורה, *באמת* לממש את זכויותינו. כלומר: כן תמיכה בחלשים, אבל לא עידוד הטפילות, כן שויון לגברים ונשים בפני החוק (חוקי העבודה והאישות, שירות צבאי זהה) אבל ללא פגיעה בשויון *ההזדמנויות* (כלומר, ביטול כל סוגי האפליות ה"מתקנות" למיניהן), כן שויון בין המיעוט הערבי לרוב היהודי (בתקציבים, אכיפת חוקים ותקנות כמו שילוט בערבית - אבל גם שירות לאומי לערבים!) אבל ללא הפטרונליות, חוסר הבושה ורמיסת הערכים המאפיינת את המערכת השלטונית בארץ. ולסיום: *כן* לענישה דרקונית של עברייני מס, משתמטים-מתשלום, עברייני תנועה ופושעים-סתם, שהם-הם, כלומר *הציבור הרחב הא-נורמטי*, הפוגעים בזכויותיך לחיים מלאים של הזדמנות, יצירה, חירות והתפתחות! (ומה פתאום משאל עם, זה רעיון אדיוטי, וכבר היה באייל לפחות דיון ארוך אחד בנושא. אנחנו דמוקרטיה פרלמנטרית, לא כנס-מחזור של ארגון מגדלי העופות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מגילת העצמאות היא האתוס המכונן של מדינת ישראל. 2. אינך יכול להתייחס בזלזול לאתוס מכונן מצד אחד, ומצד שני לבקש כבוד לדברים שמבוססים עליו כמו: דבריך, חוקי הכנסת, בג"צ וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאחל להוריך בריאות טובה ואריכות ימים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל אות ותו. מגילת העצמאות קבעה ''מדינת ישראל תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה''. אמירה די סוציאליסטית שעדיין מחייבת, אלא אם יוחלט אחרת במעמד תחיקתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חומד אתה נמצא בדיון הלא נכון כאן מדברים על יעילות - האם כדאי להפריט את חברת חשמל, כך שהאחים עופר יוכלו להעביר את ייצור החשמל לירדן ולהרוויח עוד כמה גרושים. כאן אין מקום לאידאולוגיה חסרת ביסוס בתחום הרווח הכספי. ראה תגובה 310379 כאן אתה כבר מתחיל ליזרום, רק כדאי שתדייק בפרטים (מצד שני אם תדייק בפרטים תחווה התנגשות אידאולוגית אז עזוב). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נניח שזה שאנחנו בשטחים זה רע. ובוא נניח שאכן ידוע לנו שאם נצא משם זה יגרום לכך שכולנו נמות בשואה גרעינית מייד אחר-כך. האם לגרום (בעקיפין, אך במודע ומתוך מחשבה תחילה) לשואה גרעינית זה לא דבר רע?? האם אסור בשום פנים ואופן אף פעם לעשות דבר רע על מנת למנוע דבר יותר רע? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא זוכר שאמרתי "גרעינית", אבל נניח. האם אתה רואה את ההבדל בין גרימת דבר רע *לעצמך* על מנת למנוע רע גדול יותר *לעצמך* ובין גרימת רע גדול *לאחר* על מנת (אולי) למנוע רע גדול יותר (אולי) *לעצמך*? והאם אתה מבין את משמעותן של שתי מילות ה"אולי" שכתבתי, ובאיזה שלב של ה"אולי" מתהפך הטיעון? מאז ימי בית שני, ניתנה הנבואה לשוטים. מחצית מן השוטים אומרים היום, שיהיה רע יותר. מחציתם, שטוב יותר. אנוכי, שוטה מסוג ג', אומר שזו שאלה מעט פחות מעניינת, אם כי טעמיה הברורים עמה. השאלה הבוערת, האמיתית, הגדולה היא: האם אנו יכולים להסתכל זה לזה בעיניים, ולומר שכמה קילומטרים מכאן אוכלים בני-אדם כמונו חרב בתת-קיום יומיומי, מכיוון שבקונסטלציה הפוליטית הנוכחית בארץ גוברת זה שנים מספר ידה של אותה קבוצת שוטים מקודם, שחושבת ש(אולי) יהיה (לנו) רע יותר...? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |