בתשובה לטובה, 19/06/05 22:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
1. חשמל לומר שאם משק החשמל בקליפורניה קרס זה אומר בהכרח שגם משק החשמל בישראל יקרוס, זה כמו לומר שאם כל הנשים בקליפורניה נראות כמו פמלה אנדרסון אז גם כל הנשים בישראל נראות כך. אני מכיר את הבדיחה שמשה התכוון לומר "קליפורניה" אבל בגלל שהיה כבד פה יצא לו "כנען". את לקחת את הבדיחה הזאת קצת רחוק מדי. לא כל דבר רע שקורה בקליפורניה צריך לקרות גם כאן. יש לנו מספיק דברים רעים משל עצמנו. 2.שחיתות לא כל דבר שמהווה שחיתות במגזר הציבורי מהווה שחיתות גם במגזר הפרטי. נתתי קודם את הדוגמה של העסקת בני משפחה. יש דוגמה נוספת: במגזר הציבורי מסירת עבודה ללא מכרז היא שחיתות. במגזר הפרטי לא חייבים לבצע מכרז וזה חוקי לחלוטין. בנוסף,לא כל החברות המופרטות נסחרות בבורסה. הממשלה יכולה למכור גרעין שליטה ישירות במכרז ללא הבורסה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן משק החשמל בישראל יעלה לנו הרבה יותר. כן אם כל הנשים בקליפורניה היו כמו פמלה אנדרסון כל הנשים בישראל היו כמו ג'ודי ניר מוזס שלום .... 2. אני מסכימה אתך רק, ואך ורק, לגבי חובת המכרזים. החברות האלו שאתה קורה להן פרטיות אינן באמת פרטיות, שכחת להתייחס לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מבחינתי ההגדרה של חברה פרטית היא חברה שאינה כפופה לפי החוק והתקנות למגבלות החלות על חברה ממשלתית, כגון פיקוח הממונה על השכר במשרד האוצר, חובת מכרזים וכיו"ב. חברה פרטית יכולה להיות בבעלות חלקית של הממשלה, אבל יש כללים ברורים מתי הבעלות החלקית מחייבת את החברה בפיקוח הנ"ל. לדוגמה, גם כיום 40% ממניות אל על עדיין נמצאות בבעלות ממשלתית (כולל "מניית זהב" ביטחונית), אך היא אינה כפופה יותר לפיקוח. לעניין הדיון המתנהל כאן אין הבדל בין חברה הנסחרת בבורסה לחברה שאינה נסחרת, כמו למשל הוצאת "ידיעות אחרונות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הבנתי נכון את הטיעון שלך בנושא שחיתות/פיקוח בחברות ממשלתיות אתה דואג לרכוש הציבור. חברות נסחרות בבורסה הנן רכוש הציבור ולכן ראויות לפיקוח זהה לחברות ממשלתיות. אני מציעה פשרה בתחום הצר הזה - חברות נסחרות בבורסה, יהיו כפופות לכל החוקים והתקנות החלים על חברות ממשלתיות, בכדי להגן על רכוש הציבור. אני מוכנה לפתור אותן מחובת מכרזים משום שמדובר בחוק שמבטיח הצלחה במכרז למתחרה הזול והגרוע מכל המשתתפים(כן אני יודעת שלא תמיד, אבל בדרך כלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צמד המילים המסיים את הודעתך (לפני ההסתייגות שבסוגריים), הן המאיינות את הביקורת שלך על חוק המכרזים: החוק לא מחייב אותך לאפשר לכל בר בי רב לגשת למכרז. המונח pre-quolification אינו זר למהותו של המכרז (וזאת, בנוסף לאפשרות לפסול הצעה שאינה עומדת בתנאי המכרז). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסכים עם ההגדרה שלך. חברות הנסחרות בבורסה אכן מוגדרות מבחינה סמנטית כ''ציבוריות'', אבל בישראל רק חלק קטן מן הציבור מושקע בבורסה באופן ישיר. החברה הבורסאית שייכת למי שרוכש את מניותיה. אני לא מחשיב השתתפות עקיפה ביותר כמו חברות בקופת גמל שמשקיעה בחברה מסוימת חלקיק מכספיה. חברה בורסאית נתונה לפיקוח שונה לחלוטין מחברה ממשלתית. הפיקוח הוא על תהליכי המסחר והמרכיבים הפיננסיים. מי שצריך לפקח על התנהלות החברה עצמה הוא הדירקטוריון שלה, שבו צריכים לשבת נציגי כל הבעלים, כולל המשקיעים בבורסה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |