 |
המאמר אכן רהוט ומאיר עיניים. נראה באמת שיותר מדברים על הפרטה מאשר עושים אותה. אני לא ממש משוכנע בשתי נקודות:
א. השחיתות (מינויים פוליטיים) היא כל כך מבוססת בחברה האנושית שקשה לי להאמין שהפרטה תשנה משהו. גם אם מינוי פוליטי הוא מחוייב המציאות מבחינת רווחיות העסק, הרי שהוא עדיין בבחינת שחיתות, רק שזכות העמידה של הציבור באמצעות התקשורת או פקידי הבקרה הציבורית נפגעת.
ב. אני דוקא חושב שהתקפות התקשורת האגרסיבית על הפרטה במחירים זולים מדי היא חלק חיוני (מבחינת הציבור) בתהליך ההפרטה. יש כאן מעגל מרושע שחובבי פתרונות הקסם הקפיטליסטיים אוהבים להתעלם ממנו. נניל ששרות חיוני כלשהו (נניח אלעל) היא חברה ציבורית כושלת מפני שהיא מנוהלת רע ע"י הממונים מטעם עליה. כאשר מפריטים אותה, נאלצת הממשלה למכור אותה בזול (תשלום נמוך, דיוידנדים נמוכים, כיסוי חובות). מצב זה מקדם רעה חולה ידועה בהפרטות של מונופולים חיוניים והיא המצב בו הרווחים הולכים לכיס הפרטי בעוד ההפסדים מכוסים בסופו של דבר מן הקופה הציבורית. רק ביקורת מקצועית ונשכנית של התקשורת יכולה לשבור מעגל זה ע"י כך שמקפידים על תגמולים הולמים לקופת הציבור ומענישים נבחרים או פקידים המגלים חוסר מקצועיות כלכלית.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש