בתשובה לרון בן-יעקב, 25/12/04 20:35
פרס הוקי 310051
שוקי שמאל • בתשובה לרון בן-יעקב יום א', 19/6/2005, 14:22
ראשית. ברצוני להודות לך על המאמר המעניין בנושא שמאד מעניין אותי.
נראה שכל טיעוניו כפי שהצגת הם מקובלים. הבעיה שלי היא שנראה שהוא מנסה להפחית בחשיבות של נושאים שנראה שאין לו תשובה טובה להם, ונראה שדרוש אינטלקט מסדר גודל עוד יותר גדול כדי לענות להם תשובה דמוקרטית הומאניסטית. הנה כמה נקודות שהטרידו אותי:
1. כתבת שהוק הצטער שאין לנכדיו תודעה יהודית. זוהי בדיוק הנקודה בה תוקפים אותנו האורתודוקסים, כיון שרובנו היינו רוצים בזאת. מהו אופיה של התודעה היהודית שהוא רצה בה?
2. לא ברורה גם עמדתו ביחס לגישת "העם הנבחר" על הוריאציות השונות שלה? "הדעה הזו חמקמקה וכנראה מבוססת יותר על משאלות לב מאשר על נתונים ברורים ומוצקים" - האם זו דעתו וכיצד הסביר אותה? תרומת הגניוס היהודי היא עובדה. לא כן?
3. לפי מאמרך נראה שהוק שם את נקודת הכובד ועמדת ההגנה של הדמוקרטיה ב"שיח החופשי". עמדה זו נראית מוגזמת משני הכיוונים:
א. נראה שבכל משטר לא-תאורטי ולו הליברלי ביותר יש הגבלות על השיח החופשי ("לצעוק שריפה באולם התיאטרון" וכו') ומצד שני נראה שיש משטרים תאוקרטיים או אוטוריטטיביים המוכנים לאפשר "שיח חופשי" די נרחב כל עוד בסופו של דבר הם אומרים את המילה האחרונה. למעשה זה די מקובל ברודנויות לאפשר חשיבה חופשית בחוגים סגורים ("שהמשרתים לא ישמעו על כך" כפי שהתבטאה אותה גברת ויקטוריאנית למשמע תאוריית דרוין). לאפיפיור שהיה ידידו של גליליי, לא הפריעו התאוריות של גליליי כל עוד הלז לא התנגש בחוצפה עם הנחיות הכנסיה. נראה שגם החוגים הפונדמנטליסטיים בני ימינו בכל הדתות, מאמצים את הגישה שאפשר לאפשר חשיבה חופשית לאליטות כל עוד הדבר לא פוגע בבלעדיות שיש לאנשי הדת בהשפעה על ההמון.
ב. נראה שלא הרחבת מספיק בעמדתו של הוק ביחס להתנגשות בין הדמוקרטיה הליברלית לתנועות הקלריקליות. נראה שיש נקודות התנגשות חמורות ובלתי פתירות בין הדמוקרטיה והאורתודוקסיה הדתית בתחומים שלאו דוקא קשורים לסוגיית חופש הביטוי. למשל הפעילות של האוונגליסטים בארה"ב נגד הפלות ונישואים הומוסקסואלים מעלה את העובדה שלדמוקרטיה יש אינטרסים שהם בסיסיים לא פחות משאלת חופש הביטוי. נראה שהדמוקרטיה מעוניינת במקסימיזציה של החופש האישי והאפשרות לאושר גם אם הדבר מנוגד לרצון הרוב של הריבון. מהו הגבול של הגבלת החופש האישי שיש לאפשר בדמוקרטיה? נראה שדתיים רבים רואים בדמוקרטיה מכשיר בכפיית הלכה דתית באמצעות רצון הרוב. האם זוהי פרשנות לגיטימית של דמוקרטיה?
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות