|
כבוגר מגמת טכנולוגיות מידע (15 יחידות מחשבים) אני בהחלט יכול להבין את הגישה לפיה אין צורך לזכור בעל-פה כמויות עצומות של חומר. הדבר בולט מאוד במבחנים אשר עברתי בתיכון. היה לנו חומר פתוח וכל חומר עזר אפשרי שיכלנו להשיג פרט לפתרון המבחן. הדבר תרם לדבר אחד - אנשים ניסו להבין את מה שנאר בכיתה או להשלים זאת אחר-כך. האנשים הבינו את החומר ולא זכרו אותו בעל-פה. היום כשנתיים לאחר סיום התיכון איני זוכר את רוב הדברים אך במקרה מישהו הזכיר את אחד מהנושאים שלמדנו (ניתוח ועיצוב מערכות מידע) וכל החומר שלמדתי פשוט חזר. הדבר קרה גם לרבים אחרים שלמדו איתי במגמה. דבר המוכיח אחד משני דברים: 1. כל מי שמלומד מגמה זו הוא אדם מבריק בעל זיכרון מדהים. 2. אדם שמבין את חומר הלימוד יזכור אותו בהקשר המתאים.
איני מחשיב את עצמי לאדם מבריק במיוחד ואני מאמין שרוב חברי למגמה יסכימו שאף אחד מאיתנו לא ניחן בזיכרון על (בהתחשב בעובדה שכדי להעביר מחברת אחד לשני היה צורך בתיאום של חצי-שעה לפני שהעברנו אותה אחרת שני הצדדים היו שוכחים מזה).
|
|