בתשובה ליהונתן אורן, 16/06/05 1:37
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב1: יפה. חסכת לי תגובה ארוכה בה אני מסביר איך שאחת הבעיות עם מדע ניסיוני היא שהשיטה המדעית מתקשה לעיתים להתמודד עם הונאות, בעיקר כאשר הנסיין לא יודע שמנסים להונות אותו. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אחת הדרכים היא ע''י חזרה על הניסוי (ועל שליחת ההודעה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה אשם. מיד לאחר שלחצתי <אשר>, ולפני שהמסך נעלם, ראיתי שהתבלבלתי בזכר-נקבה. בהתחלה אמרתי לעצמי- אוי, שכ"ג יוסיף עוד נקודות שחורות בפנקס שלו, אבל אז, כאשר המסך לא נעלם, אמרתי לעצמי שעוד יש לי הזדמנות לגאולה. עשיתי מה שעשיתי, וקרה מה שקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קרה לי מייד אחריך עם ''עושי'' במקום ''עוזי'', כך שכנראה נענשתי בידי שמיים. (אשתדל להפסיק להציק בענייני לשון. אני מודע לכך שזה הופך אותי לנודניק מעצבן, או, נכון יותר, חושף לעין כל את תכונות הנודניק המעצבן שבי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראיתי. דווקא התחלתי לפרש את התגובה שלך כאילו שאתה מדבר בשם הרובוט שעוזי עשה ולכן קראת לו עושי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה עניין עקרוני יותר ממניעת הונאות. השאלה היא אם אנחנו מזהים תופעות עם קריטריונים אופרטיביים שקבענו ותו-לא, או שאנחנו מוכנים לפעמים להניח לעולם להשפיע על ההגדרות שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לקוות שאילו כתבתי את התגובה הארוכה שחסכת לי זה מה שהייתי אומר ( אבל אולי אם מילים אחרות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל שוויתרת. כי אני לא הצלחתי לנסח את הבעיה העקרונית לשביעות רצוני. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |